תיאור

מבוא לספר "אסלאם ומלחמה"

מלחמה היא חוק אוניברסלי וצו אלוהי שאין זמן או מקום נטול ממנו. אמת ושקר נמצאים במאבק מתמיד, עתיק יומין ומתמשך. ערב שחר האסלאם, מלחמות בחברה הטרום-אסלאמית היו בעיצומן. ואכן, מלחמה הייתה מקור הכנסה קבוע עבור הערבים.

מלחמות טרום-אסלאמיות פרצו פשוט מתוך רצון לבזוז ולבזוז, או להשפיל אחרים, או מסיבות של מה בכך. מלחמת הבאסוס, שנמשכה עשרות שנים, פרצה בגלל גמל ששבר ביצה, ומלחמת הדאחיס והע'ברה, שהחריבה הכל, נגרמה ממרוץ בין שני סוסים.

מסיבות אלה ודומותיהן, פרצה מלחמה בתקופה שלפני האסלאם. האסלאם שינה את מהלך החברה, העצים את נושא שפיכות הדמים בה, והפך את המלחמה לשנואה על ידה. האסלאם לא בא לסתור חוקים קוסמיים. קיים עוול, קיים צדק, קיים שקר וקיימת אמת. ניגודים לא יכולים להתקיים בלי להילחם זה בזה. אללה יתברך אמר: {ואלמלא אללה בודק אנשים מסוימים באמצעות אחרים, מנזרים, כנסיות, בתי כנסת ומסגדים שבהם שמו של אללה מוזכר רבות היו נהרסים.} [אל-חאג': 40]

מלחמה, בשפה ובטרמינולוגיה, פירושה סטייה מהעיקרון המקורי, שהוא שלום, שלווה, יציבות, ביטחון ובטיחות לנפש, לעצמי, לרוח, לגוף, לעושר, לילדים ולכל מה שקיים בחיים כדי למלא את התפקיד שלשמו נוצר, לעצמו או לטובת אחרים מבין בריאת האל. לפיכך, מלחמה כוללת תקיפה של העצמי הבלתי מטעה ללא זכות, בין אם על ידי הריגה ובין אם בכל דרך אחרת, באופן המשפיע לרעה על חוסר הטעות של המותקף ומטיל אימה על ביטחונו החומרי ושלוותו הנפשית, ללא קשר למידת התקיפה הזו, אם מדובר בתוקפנות ואי צדק. אם היא במקור מאחרים, אזי ניתן לדמיין אותה עם העצמי ועצמי כנגד העצמי, על ידי האדם המבצע מעשים וחטאים הגורמים לו ליפול למעגל השחיתות וההרס, בין אם זה מוחלט או חלקי ובין אם זה בצורה חיובית או שלילית.

חשוב כאן להסביר את השקפת האסלאם על מלחמה, ולסכם מושג זה במספר נקודות עיקריות:

ראשית: שלום הוא המטרה והמטרה. מלחמה היא אחד האמצעים להשגת שלום. הקוראן הקדוש אומר על כך:

"הו המאמינים, היכנסו לאסלאם בשלמות." [אל-בקראה: 208]

"אבל אם הם נוטים לשלום, נוטו אליו וסמכו על אללה. אכן, הוא השומע והיודע." [אל-אנפל: 61]

"וְלָחֲמוּ בְּדֶרֶךְ אֱלֹהִים אֲלֵיהֶם נִלְחֲמִים בְּכֶם וְלֹא יְעֲבוּ עֲבָרִים. אכן, אֱלֹהִים לֹא חָבֵר עֲבָרִים."

[אל-בקרה: 190].

‏(אך אם הם יסוגו מכם ולא יילחמו בכם ולא יציעו לכם שלום, אז אללה לא נתן לכם דרך נגדם).

[נשים: 90].

שנית: ישנם שני סוגי מלחמה באסלאם:

1- הגנתי: להגן על אדמת המוסלמים ועל אמונתם. הקוראן אומר על כך:

"לכן, מי שיפגע בכם, יפגעו בו כיחס לפשעתו בכם." [אל-בקרה: 194]

2- התקפי: מטרתה אינה לפלוש, ליישב, לשעבד עמים או לאלץ אומות לאמץ דת, אלא לשחרר את רצונן וחירותן כדי שיוכלו לבחור בדת האמיתית... ללא כפייה מצד שליטים או פולשים. בהקשר זה, אלוהים אדירים אומר:

"אין כפייה בדת. הדרך הנכונה נבדלת מהדרך הרעה." [אל-בקרה: 256]

"ואלמלא אלוהים בודק אנשים מסוימים באמצעות אחרים, הארץ הייתה נשפכת." [אל-בקרה: 251]

שלישית: עוצמה בקרב אינה פירושה אכזריות, ברוטליות או עוול.

1- מוסלמים קיבלו פקודה להיות נמרצים בלחימה, כלומר להיות נחושים, איתנים ולא לסגת. אלוהים אדירים אמר:

"הו המאמינים, כשתפגשו את הכופרים המתקדמים [בקרב], אל תפנו להם את גבכם." [אל-אנפל: 15]

- לכן, כאשר תפגשו את הכופרים [בקרב], הכו [את] צווארם עד שאחרי שתגרמו להם טבח, אז אבטחו [את] כבלותיהם.

[מוחמד: 47].

"הו נביא, לחם בכופרים ובצבועים והיה קשה איתם." [אל-תובה: 73]

2- באותו הזמן, הם נצטוו להיות רחמנים, צודקים וטובים לאחר הניצחון. אלוהים אדירים אמר:

"והם נותנים אוכל, למרות אהבתם אליו, לעניים, ליתומים ולשבויים." [אל-אינסאן: 8]

- "ואז או טובה לאחר מכן או כופר עד שהמלחמה תניח את נטליה." [מוחמד: 47]

זה היה ההיבט האידיאולוגי, ודיברנו עליו בקצרה רבה. ההיבט השני נותר, והוא ההיבט המעשי של פעולה צבאית אסלאמית.

כאשר ציווי אללה לצאת לג'יהאד נגלה למוסלמים, הוא לא השאיר אותם לאמונתם בלבד, וגם לא הסתפק במורל הגבוה שלהם. אלא, הוא אמר להם: "והכינו נגדם כל מה שאתם יכולים בכוח ובסוסי מלחמה אשר באמצעותו תוכלו להפחיד את אויב אללה ואת אויבכם." [אל-אנפל: 60] הציווי להתכונן כאן אינו מוגבל לנשק בלבד. אלא, הוא כולל את הארגון המקיף והרציף של המלחמה, הן מבחינה חומרית והן מבחינה מוסרית, החל מלימוד משמעת, ארגון וסדר, דרך אימון מתמיד בכל כלי הנשק, דרך לימוד תוכניות מלחמה, ועד ידיעת הגיאוגרפיה של אזורים ומקומות. לאחר מכן, הרצון לרכוש כלי נשק מודרניים ומתקדמים ואימון בהם. מהרגע הראשון שבו נגלה הציווי לצאת לג'יהאד, השליח, עליו השלום והברכה, החל ללמד את חסידיו ולהכין אותם לקראת ההשקה הגדולה להפצת הדת לקצוות הרחוקים ביותר של תבל. ואכן, תורתו, עליו השלום והברכה, הייתה כמו בית ספר למנהיגים בוגרים. עצמות לאורך הדורות והדורות.

בספר זה נסקור את תורת המלחמה באסלאם על כל היבטיה. אני מקווה שמה שכתבתי ישמש מודל למה שאני שואף אליו ולמה שואפים חוקרים בבואם ללמוד את אירועי ההיסטוריה הצבאית שלנו.

איני זקוק לשום הערה שתמלא חלל שהוא חלק מהטבע האנושי. אני מודה מראש לכל מי שתרם הערה מועילה או שלא חסך בי בתפילה כנה שלא בפניי. מי ייתן ואלוהים ישפר את מצבם של המוסלמים ויגן עליהם מפני רע וצרות. מי ייתן ותפילותיו ושלום האל על אדוננו מוחמד, מי ייתן ואלוהים יברכו ויעניק לו שלום.

לבסוף, אני מבקש מאלוהים יתברך לעשות את עבודתי בכנות למענו ולגמול לי על כל מילה שכתבתי ולשים אותה במאזן מעשיי הטובים ולגמול לאחי שעזרו לי בכל מה שהיה להם כדי להשלים ספר זה.

"תהילה לך, אלוהים, ותהילה לך. אני מעיד שאין אלוהים מלבדך. אני מבקש את סליחתך ומתחרט אליך. ותפילתנו האחרונה היא: כל השבח מגיע לאל, אדון העולם."

העני הזקוק לסליחתו וסליחתו של אדונו

תאמר באדר

8 רמדאן 1440 AH

13 במאי, 2019