הלוואי והיית שואל את עצמך שאלה: כיצד אדם כמוני יכול לסכן את המוניטין שלו ואת עתידו ולהיחשף לסכנה על ידי פרסום דעות שבסופו של דבר לא יקדמו ולא יעכבו דבר?
כלומר, מישהו כמוני, אחרי שהיה קצין צבא וכתב שבעה ספרים הזמינים באופן נרחב בספריות והשתתף במהפכה לפני יותר משבע שנים והוא מוכר למהפכנים ולעיתונאים רבים ויש לו עמדות פוליטיות רבות שהובילו לכליאתו ויש לו אישה וילדים ועבודה יציבה.
האם הייתי מסתכן בכל הדיבורים האלה ומפרסם את החזונות שלי בפומבי אלא אם כן הייתי צריך לפרסם אותם????
האם אדם נורמלי במצבי היה עושה דבר כזה אלא אם כן היה ראה בפועל את החזיונות הללו והיה זקוק לפירוש עבורם ונאלץ לפרסם אותם בפומבי כדי שאלפי מחסידיו יוכלו לראותם והוא היה חשוף לעשרות עלבונות והאשמות בבגידה?
ברור שאני חייב לעשות את זה, ואין לי כוח.
בוודאי מישהו כמוני שמכיר ומאמין באדון יתברך וויתר על דברים רבים כדי לרצות אותו. אין זה הגיוני שאחרי כל השנים האלה אחטא את חטא המצאת חזיונות בידיעה שהם יובילו אותי לגיהנום, במיוחד לאור העובדה שאני מודע למה שאמר הנביא, עליו השלום והברכה: "מי שחולם חלום שלא ראה, יצוה לקשור שני גרגירי שעורה יחד, אך לא יעשה זאת".
הלוואי שאנשים שלא מבינים נכון את פרסום החזונות שלי היו שואלים את עצמם את השאלות האלה לפני שהם כותבים תגובות מיותרות.
באשר לסוגיית החזיונות ההופכים נפוצים יותר בימים אלה, זה ידוע רק לאל יתברך ולא מרצוני.