יש כאלה שמופתעים שאדם כמוני, עם האמונה בג'יהאד והחשיבה הזו, המשיך בצבא עד שהגיע לדרגת רב-סרן. לאלה אני אומר:
1- לא הייתי טיפש מספיק כדי לספר להנהגת הצבא לפני שהתגייסתי לצבא או אחרי שהפכתי לקצין שאני מנסה לנהל ג'יהאד בצ'צ'ניה, בוסניה או מדינות אסלאמיות אחרות, אבל האמונה הזו נשארה בתוכי ולא גיליתי אותה לאף אחד כדי שלא יאשימו אותי בקיצוניות.
2- הספרים על כיבושים אסלאמיים שכתבתי לפני המהפכה לא היו ידועים לצבא, וכתיבתם ופרסומם היו סודיים מבלי שציינתי בספריי שאני קצין. קיצרתי גם את שמי מתאמר מוחמד סמיר מוחמד באדר לתאמר באדר רק כדי שלא יוכלו להשיג אותי.
3- ייתכן שנכנסתי לרשימה השחורה של המודיעין משום שנהגתי להתפלל את תפילות החובה במסגד או משום שאשתי ואני סירבנו לה להוריד את החיג'אב כדי שהיא ואני נוכל לנסוע כנספח צבאי. לכן, ציפיתי שהצבא לא יעזוב אותי לבד עד שאגיע לדרגת בריגדיר גנרל. שחרורי המוקדם מהצבא היה צפוי לי כשאגיע לדרגת קפטן, בין אם ביקשתי זאת ובין אם לאו.
4- כשהתגייסתי לצבא, התגייסתי כשהייתי צעיר והייתה לי מטרה, שהייתה להיות קדוש מעונה במלחמה שחשבתי שהיא קרובה בינינו לבין הישות הציונית. לכן, בחרתי להיות בחיל הרגלים כדי שאהיה בחזית המלחמה הזו. כשנשארתי בצבא וראיתי את המצב אליו הגענו, הוספתי למטרה זו, שהייתה להגיע לדרגה שתאפשר לי לשנות את המצב הנוכחי אם לא אגיע למותו של קדוש מעונה במלחמה.
5- במהלך מהפכת ה-25 בינואר, הייתה לי תקווה לשינוי, אך היא דעכה במהרה. זו הסיבה שתמיד השתתפתי בסתר בצעדות המיליון. אלוהים יודע אם עקבו אחריי או לא, עד שהודעתי על הצטרפותי למהפכה במהלך אירועי מוחמד מחמוד. אז הפכתי לספר פתוח עבור שירותי המודיעין, והם ידעו עליי הכל מילדות ועד היום.
6- אחרי ה-30 ביוני, לא היה לי ספק שלא אוכל להמשיך בצבא, ולכן ביקשתי פרישה מוקדמת. למרות אהבתי לצבא, לא יכולתי להמשיך בנסיבות אלה.
7- יש אנשים ששואלים לעתים קרובות, "האם יש קצינים כמוני בצבא?" אני אומר להם, "אני מכיר קצינים רבים שהם הרבה יותר טובים ממני, שהם בעלי נימוסים טובים ומחויבים לאמונה. חלקם התפתו והשתנו, בעוד שאחרים נשארים איתנים בעקרונותיהם. אין ספק שאלו שנשארים איתנים בעקרונותיהם אינם מסוגלים לבטא זאת מסיבות שהזכרתי קודם לכן."
8- כשמישהו שואל אם אני מצטער שהצטרפתי למכללה הצבאית מההתחלה, אני אומר לו שאני לא מצטער. למדתי בצבא דברים שלא הייתי לומד בשום מקום אחר.
9- כשמישהו שואל אם אני מצטער על כך שביקשתי לעזוב את הצבא, אני אומר לו שאני לא מצטער. התגייסתי לצבא למטרה מסוימת. אם מטרה זו מנוצלת לטובת רווח אישי או למטרות אישיות, אז אין לי צורך להמשיך בצבא.
10- בסופו של דבר, אני לא שונא את הצבא, אבל אני שונא להשתמש בו ולנצל אותו למטרות ואינטרסים אישיים.
תאמר באדר