9 במאי, 2020
אדאן במלטה
פתגם עתיק על מישהו שמדבר, נותן עצה או מציע אך אינו מוצא מי שיקשיב לו. מקור הפתגם הוא בכמה סיפורים.

הסיפור הראשון, שהוא המדויק ביותר, מספר שהפתגם הוא ערבי ונפוץ בתוניסיה, לבנון ומצרים. מלטה הייתה בעבר אי מיושב על ידי ערבים מוסלמים, שכן הכיבוש האסלאמי של מלטה החל בשנת 827 לספירה. תחת האגלאבידים המוסלמים, בתקופת שלטונו של המלך אבו עבדאללה מוחמד בן אל-אגלאב, המלך השמיני של האגלאבידים, בשנת 870 לספירה, מוסלמים השתלטו באופן מלא על איי מלטה, והנוצרים שם החלו לשלם מס לשלטון בתמורה לחופש דת. דו"ח שנכתב בשנת 1240 לספירה על ידי גיליברטו אבטה, המייצג את המלך פרידריך השני מסיציליה, קובע כי 1,119 משפחות התגוררו באיים מלטה והודאה, כולל 836 משפחות מוסלמיות, 250 משפחות נוצריות ו-33 משפחות יהודיות. עם הכיבושים הנורמנים, היסוד הערבי נותר דומיננטי כתרבות, שפה ודת במשך 150 שנה, עד המאה ה-13 לספירה. לאחר תקופה זו, הנצרות התפשטה ברחבי איי מלטה, ואילצה את המתאסלמים לנטוש את אמונתם, במיוחד אם התעקשו להישאר לצמיתות בעריהם ובכפריהם המלטזיים. לכן, אם נחזור לפתגם הפופולרי "הוא קורא לאדהאן במלטה", פתגם זה הפך לנפוץ במדינות ערביות ומוסלמיות, ומבטא פליאה ותדהמה על אדם זה הקורא לאדהאן בקרב האוכלוסייה הנוצרית של מלטה, שהפכה לנוצרית לחלוטין.

הסיפור השני: מספר שהפתגם חוזר לתקופת הכיבוש הבריטי של מצרים, כאשר צעיר עני התקשה למצוא עבודה לאחר סיום לימודיו, מה שגרם לצער משפחתו. כמה גדולה הייתה תקוותם באדוננו ובו להצילם ממעגל העוני. לאחר שהתייאש ממציאת עבודה, נודע לו שכל מי שתוקף את הכיבוש מגורש לאי מלטה בים התיכון, ומשכורת חודשית של שלושים לירות שטרלינג משולמת למשפחתו בהיעדרו. הוא לא שיקר לגבי החדשות ואכן, לאחר סבב של התקפות קשות על הכיבוש הבריטי, הצליח להשיג את מבוקשו בכך שהוגלה לאי מלטה עם פנסיה מובטחת למשפחתו, מה שהוציא אותם מביצת העוני. אך כפי שאומרים, "הו, איזו שמחה שלא נמשכה". לאחר מספר חודשים ולאחר חקירות של כוחות הכיבוש, הם גילו כי לצעיר לא הייתה פעילות פוליטית ראויה לציון בגלות, מה שהוביל אותם להוציא החלטה להחזירו למצרים. עם שובו, המשכורת החודשית נותקה מהמשפחה. כשנשאל על ידי אנשים לאחר שובו, מה עשית שם? הוא אמר: קראתי לתפילה במלטה!! היה ידוע באותה תקופה שאין מסגד אחד במלטה, עד שנשמעת הקריאה לתפילה... בעוד הכנסיות פרושות לפי מספר ימי השנה, ומלטה אפילו כוללת את הכנסיות הגדולות בעולם...

הסיפור השלישי: מסופר כי לפני זמן רב, אחד השייחים של המגרב נאלץ עקב צורך לחפש פרנסה באי מלטה, בחוף הים התיכון, מול לוב. כאשר הגיע זמן התפילה, הוא החל לקרוא לאדהאן במדינה שאליה מגיעים תיירים מכל קצוות תבל. מודעותם נמשכה שניות ספורות בלבד, אך איש לא שם לב אליו. לאחר האדהאן, הוא החל לבצע את איקאמה לתפילה, אך איש לא עמד בתור מאחוריו, ולכן התפלל לבדו. מאוחר יותר הבין שאין תועלת באדהאן שלו, ולכן המשיך להתפלל כאשר הגיע הזמן עד שעזב לארצו.

הסיפור הרביעי: נאמר שהפתגם הוא מצרי וכי מלטה הייתה אי מרוחק הממוקם בים התיכון לפני התפתחות אמצעי התקשורת, מה שגרם לאנשים לטעון שתושביו לא שמעו את הקריאה לתפילה שבקעה ממצרים ולא ידעו את משמעות המילים הערביות. לכן, התיאור חל על מי שעושה מעשה כזה שהוא בזבוז מאמציו וזמנו לשווא.

פירוש החלום האחרון שלי מתייחס לדוגמה זו. הקשבתי לאוזן בחלום ואף אחד לא שמע אותי עד שגבר ניגש אליי ואמר, "אנשים לא יתעוררו".
זה חל על ספרי, "מכתבי ההמתנה", שפרסמתי לכולם בפורמט PDF. לרוע המזל, מעט מאוד אנשים קראו אותו, והשאר או ספקנים לגבי מה שכתוב בו או לא רוצים לקרוא אותו. אפילו רוב אלה שקראו את הספר מתביישים לומר שקראו אותו, שמא מישהו יעלב או ילעג להם.
בגלל זה אמרתי לך שאני מרגיש כאילו אני במלטה.