אמור חותם הנביאים ולא חותם השליחים

אמונה בשליחים היא עמוד התווך הרביעי של האמונה. אמונתו של אדם אינה תקפה בלעדיהם. הראיות מהשריעה רבות לאישוש זאת. אללה יתברך ציווה על האמונה בהם וקישר זאת לאמונה בו, באומרו: {לכן האמינו באללה ובשליחיו} (אנ-ניסא: 171). האמונה בהם הגיעה לדרגה הרביעית בהגדרה הנבואית של אמונה, כמו בחדית' של גבריאל: (להאמין באללה, במלאכיו, בספריו ובשליחיו...) המסופר על ידי מוסלמי. אללה יתברך קישר חוסר אמונה בשליחים עם חוסר אמונה בו, באומרו: {ומי שכופר באללה, במלאכיו, בספריו, בשליחיו וביום האחרון, סטה מן הדרך} (אנ-ניסא: 136). פסוקים אלה מדגימים את חשיבות האמונה בשליחים ואת מעמדה בדת אללה יתברך.
כאשר אתה אומר, אחי המוסלמי, שמורנו מוחמד, יברכו האל ויתן לו שלום, הוא חותם השליחים ולא רק חותם הנביאים, כפי שמצוין בקוראן ובסונה, אז באמירה שמורנו מוחמד הוא חותם השליחים אתה מכחיש את כל שליחי האל יתברך, כולל מלאך המוות ושליחים אחרים שתמיד היו בינינו מאז מותו של מורנו מוחמד, יברכו האל ויתן לו שלום, עד עכשיו, בכל זמן ומקום.
אמר אלוהים אדירים: {השליח האמין במה שנגלה לו מאת אדוניו, וגם המאמינים. כולם האמינו באלוהים ובמלאכיו ובספריו ובשליחיו. איננו עושים הבחנה בין אף אחד משליחיו.} (אל-בקרה: 285)
כשאתה אומר שאדוננו מוחמד הוא חותם השליחים, למה בדיוק אתה מתכוון?
אם אתה מתכוון שאדוננו מוחמד הוא חותם השליחים מקרב האנושות בלבד, אז אמור זאת ואל תכליל שאדוננו מוחמד הוא חותם כל השליחים, כך שלא תיפלו במסגרת הפסוקים שהזכרתי קודם לכן.
אם אתה אומר שאדוננו מוחמד הוא חותם השליחים היחיד מקרב האנושות, אז תן לי ראיות לכך מהקוראן והסונה ואל תגיד לי שמכיוון שאדוננו מוחמד הוא חותם הנביאים, אז הוא חותם השליחים, כי אומר לך, האם אתה יודע את ההבדל בין נביא לשליח?
דע תחילה את ההבדל בין נביא לשליח בשני הפרקים הראשונים של הספר "המסרים המיוחלים" דרך קישור זה לפני שתענה על שאלות אלה. אל תגיד לי שזה מה שמצאנו את אבותינו עושים ושאתה סותר את הקונצנזוס של החוקרים ושאתה מכחיש משהו שידוע מהדת בהכרח.