ראיתי שאני במחנה צבאי וצפיתי בסרט בטלוויזיה, ואז מלאך מרבינו יתברך בא אליי ולעוד חמישה או שישה אחרים ואמר לנו שאדוננו בחר בכם להיות בין אנשי המערה או שהוא אמר משהו כזה, שהוא יעטוף אותנו בחדר נטוש ונישן בו עד יום התחייה, אז שאלתי את המלך אם נרגיש את משך הזמן והזמן הזה יהיה ארוך עבורנו ונשתעמם ומה הייתה התחושה של אנשי המערה שלפנינו, אז אמר לי המלך שלא תרגישו את הזמן והעניין דומה יותר לשינה, אז המלך התחיל לערוף את השישה שהיו איתי, ולידיעתכם איני מכיר אותם במציאות, אז ראיתי שלושה או ארבעה מהם עטופים בתכריך שלא היה לבן ואני לא זוכר את צבעו, אבל זה היה תכריך כהה והוא לא היה קשור, אבל שלושת או ארבעת שהיו עטופים היו בבירור ישנים ונושמים מתוך התכריך והם היו בבירור בנוח, אז כשהרגשתי שתורי מתקרב, הייתה לי חפיסת סיגריות בפנים. אחד הכיסים שלי ואני לא מעשן במציאות, אז הרסתי את החבילה וזרקתי אותה כדי שאפגוש את אלוהים אדירים נקי מכל חטא וביקשתי את רשותו של המלך ללכת לשירותים כדי לעשות רחצה. הוא הסתכל על המלך כאילו הוא אומר לעצמו, "האם אברח או לא?" אבל הוא סמך עליי ואיפשר לי לעזוב עם אדם אחר שלמד בעל פה את הקוראן בינינו, שבעתנו. הלכתי לשירותים וראיתי את שורת הבוקר של קבוצת אנשי צבא. נכנסתי לשירותים, ביצעתי רחצה, חלצתי את נעליי וגרביי ורחצתי את רגליי. אמרתי לעצמי, "למה הורדתי את נעליי וגרביי כשיכולתי לנגב אותם מבחוץ?" יצאתי מהשירותים ופגשתי את אחד החיילים שהיו איתי בצבא. אני מכיר אותו ושמו נצר. הוא היה בתוך השורה. אמרתי לו למסור ברכות למשפחה ולחבריי בפייסבוק ולהיפרד מהם בשמי. שמחתי שאלוהים אדירים בחר בי. עזבתי אותו כדי לחזור לחדר שבו היה המלך כדי שיוכל להסתיר אותי, כי איחרתי אליו והייתי צריך לקיים את הבטחתי לו. בזמן שחזרתי, הוצאתי את הטלפון הנייד שלי מהכיס כדי לכתוב הודעה בפייסבוק לחברים ולמשפחה שלי כדי להיפרד מהם, אבל החלטתי לא לכתוב כי מיהרתי, אז החזרתי את הטלפון הנייד לכיס והשארתי אותו דלוק בלי לכבות אותו. היו שם גם מיסוואק ובקבוקון קטן של מושק. החלטתי לשמור אותם כדי שאוכל לצחצח שיניים עם המיסוואק כשאקום לתחייה ביום הדין. היה ברור שאני שמח, וכשהתקרבתי לחדר הנטוש, התעוררתי.
מלך המלאכים הזה היה בצורת אדם רגיל, וזו הפעם הראשונה שראיתי חזון שבו יש מלך מלאכים. ברור בחזון שאופן המוות אינו רגיל, אלא דומה למדי למה שקרה לאנשי המערה בדיוק, אלא שהסוף בו אינו התעוררותנו בחיים הארציים האלה, אלא דווקא בזמן התחייה.

פרשנות החזון בסרטון הזה