4 בפברואר, 2020
מאז יציאת ספרי ("מכתבי ההמתנה"), התמודדתי עם ארבעה סוגים של אנשים.
הסוג הראשון:
הם אלה שתוקפים כל רעיון חדש. דעתם סגורה והם לא רוצים לשנות אף אחת מהאמונות שגדלו איתן מגיל צעיר. הם תוקפים אותי פשוט משום שיצאתי נגד הקונצנזוס של החוקרים. הם מסרבים לקרוא את הספר שלי או אפילו לדון בו איתי. חלקם הסירו אותי מרשימות החברים שלהם. המשפט "כך מצאנו את אבותינו עושים" חל עליהם.
הסוג השני:
הם חסידיהם של יחידים. מי שעוקב אחר שייח' פלוני לא יקבל את ספרי אלא אם כן שייח'ו ישתכנע מספרי. אם שייח'ו ישתכנע מספרי, הוא ישתכנע מדעת השייח' שלו, וכתוצאה מכך הוא ישתכנע מספרי. אפילו אם טיפוס כזה יקרא את ספרי אלף פעמים, הוא לא ישתכנע מהראיות שהצגתי לו מהקוראן והסונה. לדעתו, דעתו של שייח'ו עולה על מה שנאמר בקוראן ובסונה. טיפוס זה תוקף אותי גם בחריפות, וקשה לי לשכנע גם אותו. לשכנע את שייח'ו קל יותר מלשכנע אותו באופן אישי, שכן הוא מסר את דעתו לשייח' שלו.
הסוג השלישי:
הם הרוב המכריע של האנשים שאני פוגש. הם לא רוצים לקרוא את הספר שלי מחשש שזה ישפיע עליהם וישנה את דעתם. הם הולכים עם השיירה, ואם הם יגלו שרוב האנשים, או אל-אזהר למשל, מסכימים עם הספר שלי, דעתם תשתנה מיד. האנשים האלה לא תוקפים אותי. הם יותר כמו צופים שמחכים לתוצאות של משחק. הם האנשים שפגשתי הכי הרבה.
הסוג הרביעי:
אלו הם המעטים והם האנשים הקרובים אליי ביותר, בין אם הם מצהירים על תמיכתם בי בפומבי ובין אם אלה שמסתירים אותה. האנשים האלה משתמשים במוחם וחושבים בעצמם ואינם מחכים לדעה של אף אחד לפני שהם משנים את דעתם. הם לא חוששים שהרעיונות והאמונות שלהם ישתנו ברגע שהם יקראו ספרים שסותרים את אמונותיהם. הם בדיוק כמוני. לדוגמה, אני קורא את התורה, התנ"ך וספרים על תנועות שיעיות וקומוניסטיות וכתות רבות אחרות, ובכל זאת לא שיניתי את אמונותיי ולא חששתי מהפיתוי שיקרה לנו כשאקרא ספרים כאלה. אני עדיין מוסלמי סוני, ולכן אני מרגיש שהסוג הרביעי הוא האנשים הקרובים אליי ביותר במחשבותיי, בין אם הם השתכנעו בדעתי לאחר רבע שעה של שיחה איתם, או באמצעות קריאת קטעים מספרי, או קריאת הספר כולו. אני מוריד את כובעי בפניהם ואני מצדיע להם מאוד.
התגובה המצורפת למאמר זה היא דוגמה לסוג השלישי, המייצג את רוב אלו שראיינתי.
איזה טיפוס אתה?
הסוג הראשון:
הם אלה שתוקפים כל רעיון חדש. דעתם סגורה והם לא רוצים לשנות אף אחת מהאמונות שגדלו איתן מגיל צעיר. הם תוקפים אותי פשוט משום שיצאתי נגד הקונצנזוס של החוקרים. הם מסרבים לקרוא את הספר שלי או אפילו לדון בו איתי. חלקם הסירו אותי מרשימות החברים שלהם. המשפט "כך מצאנו את אבותינו עושים" חל עליהם.
הסוג השני:
הם חסידיהם של יחידים. מי שעוקב אחר שייח' פלוני לא יקבל את ספרי אלא אם כן שייח'ו ישתכנע מספרי. אם שייח'ו ישתכנע מספרי, הוא ישתכנע מדעת השייח' שלו, וכתוצאה מכך הוא ישתכנע מספרי. אפילו אם טיפוס כזה יקרא את ספרי אלף פעמים, הוא לא ישתכנע מהראיות שהצגתי לו מהקוראן והסונה. לדעתו, דעתו של שייח'ו עולה על מה שנאמר בקוראן ובסונה. טיפוס זה תוקף אותי גם בחריפות, וקשה לי לשכנע גם אותו. לשכנע את שייח'ו קל יותר מלשכנע אותו באופן אישי, שכן הוא מסר את דעתו לשייח' שלו.
הסוג השלישי:
הם הרוב המכריע של האנשים שאני פוגש. הם לא רוצים לקרוא את הספר שלי מחשש שזה ישפיע עליהם וישנה את דעתם. הם הולכים עם השיירה, ואם הם יגלו שרוב האנשים, או אל-אזהר למשל, מסכימים עם הספר שלי, דעתם תשתנה מיד. האנשים האלה לא תוקפים אותי. הם יותר כמו צופים שמחכים לתוצאות של משחק. הם האנשים שפגשתי הכי הרבה.
הסוג הרביעי:
אלו הם המעטים והם האנשים הקרובים אליי ביותר, בין אם הם מצהירים על תמיכתם בי בפומבי ובין אם אלה שמסתירים אותה. האנשים האלה משתמשים במוחם וחושבים בעצמם ואינם מחכים לדעה של אף אחד לפני שהם משנים את דעתם. הם לא חוששים שהרעיונות והאמונות שלהם ישתנו ברגע שהם יקראו ספרים שסותרים את אמונותיהם. הם בדיוק כמוני. לדוגמה, אני קורא את התורה, התנ"ך וספרים על תנועות שיעיות וקומוניסטיות וכתות רבות אחרות, ובכל זאת לא שיניתי את אמונותיי ולא חששתי מהפיתוי שיקרה לנו כשאקרא ספרים כאלה. אני עדיין מוסלמי סוני, ולכן אני מרגיש שהסוג הרביעי הוא האנשים הקרובים אליי ביותר במחשבותיי, בין אם הם השתכנעו בדעתי לאחר רבע שעה של שיחה איתם, או באמצעות קריאת קטעים מספרי, או קריאת הספר כולו. אני מוריד את כובעי בפניהם ואני מצדיע להם מאוד.
התגובה המצורפת למאמר זה היא דוגמה לסוג השלישי, המייצג את רוב אלו שראיינתי.
איזה טיפוס אתה?
HE 
AR 
EN 
FR 
ES 
PT 
DE 
IT 
PL 
SV 
NB 
FI 
NL 
DA 
CS 
SK 
ET 
LV 
LT 
RU 
BE 
UK 
HU 
BG 
RO 
SR 
HR 
BS 
SQ 
EL 
TR 
ZH 
JA 
KO 
ID 
MS 
VI 
TL 
TH 
MY 
KM 
HI 
UR 
BN 
FA 
PS 
KK 
UZ 
HY 
KA 
TA 
NE 
SI 
SW 
AM