31 במאי, 2020

אתמול, בזמן שקראתי את הקוראן, עצרתי בפסוק הרביעי של סורת אברהים: "ולא שלחנו שליח אלא בשפת עמו כדי לבשר להם בבירור. אז אללה יעזוב את מי שהוא רוצה וידריך את מי שהוא רוצה. והוא הנעלה בכוח, החכם."
כשקראתי את הפסוק הזה, אחזה בי אימה וקראתי אותו מחדש מספר פעמים. בכל פעם שקראתי אותו, זכרתי שהמהדי יהיה שליח. דאגתי היחידה הייתה לענות על השאלה לגבי מצבי ומצבם של שאר המוסלמים שיהיו עדים לצרה הגדולה הזו. מי הם אלה שהוא יטעה ומי הם אלה שאלוהים יתברך ידריך? מה הסיכויים שאלוהים יתברך ידריך אותי כאשר המהדי יופיע? אני זה שאומר שהמהדי יהיה שליח. מה הסיכויים שאלוהים ידריך את המאמינים שהשליחים תמו ושאלוהים יתברך לא ישלח שליח נוסף?
ככל הנראה, התוצאה תהיה ידועה, אך בסופו של דבר, ההדרכה היא על פי רצון האל הכל יכול, והוא מעניק אותה לכל מי שהוא רוצה מבין עבדיו. לכן קריאתו של המהדי, המסר שלו ואזהרתו מפני עינויי העשן יהוו ניסיון גדול עבור העם. חלקם יסטו מהדרך לאחר שיודרכו, וחלקם יודרכו על ידי האל הכל יכול.
כפי שנאמר בחדית' הנאצל (הלבבות נמצאים בין שתיים מאצבעותיו, הוא מסובב אותן כרצונו), כך הו אללה, הו סובב הלבבות, הפוך את ליבי איתן בדתך.
אלוהים, הרחב את ידיעתי, ואל תיתן לליבי לסטות אחרי שהנחית אותי.