יש אנשים שגוזלים לי את המאמץ לדבר איתם
הפוסט האחרון שפרסמתי היום היה של אדם שבילה שלוש שעות בוויכוח איתי האם השליח המוזכר בסורת אל-דוקהאן הוא המהדי או שליח אחר? והאם שבועת האמונים הייתה לפני או אחרי אל-דוקהאן?
שלוש שעות של דיון והוא הבטיח לי שהוא קרא את הספר במלואו, ואני מאמין שהוא השתכנע משני הפרקים הראשונים בספר ושהוא השתכנע שרמוננו מוחמד אינו חותם השליחים, ושהיו כמה נקודות שנותרו באמצע הספר שהוא רצה להבין.
ואחרי שלוש שעות של דיון, הופתעתי שהוא לא השתכנע משני הפרקים הראשונים של הספר, שהם הבסיס לספר, ושהוא מיצה את זמני, מאמציי ועצביי בוויכוחים איתו על נושאים משניים באמצע הספר.
למען האמת, זה לימד אותי לקח שלעולם לא אשכח וגרם לי להחליט שלא אדון בעניינים פעוטים באמצע הספר עם אף אחד אלא אם כן הוא ישתכנע משני הפרקים הראשונים בספר.
איך אוכל לשכנע אותו שהמהדי הוא שליח, כשהוא עדיין משוכנע לחלוטין שאדוננו מוחמד הוא חותם השליחים?
איך אני משכנע אותו בסוגיות קטנות באמצע הספר כשהוא לא משוכנע בעיקרי הספר? איך אני מתווכח האם העישון התרחש לפני או אחרי שבועת האמונים עם מישהו שלא משוכנע שהמהדי הוא שליח?
שלוש שעות לימדו אותי שלא אכנס לדיון עם אף אחד אחר אלא אם כן הוא קרא את הספר במלואו וישתכנע משני הפרקים הראשונים של הספר. אחרת, כל מי שאינו משוכנע, הראיות שהצגתי בספרי מהקוראן והסונה. אין לי ראיות אחרות. מי שרוצה להשתכנע מדעתי יכול לדון איתי בכל חלק בספר שאינו ברור לו. מי שלא רוצה להשתכנע מבסיס הספר, אין לי סמכות עליו עד שאשכנע אותו בראיות אחרות. השאלה שלי בתחילת כל דיאלוג עם כל מי שדן איתי בספר לאחר קריאת כולו תהיה: "האם אתה משוכנע משני הפרקים הראשונים של הספר או לא?" כדי שאוכל לקצר את תקופת הדיון ולדעת בדיוק מה הוא רוצה.
אתם יכולים לדמיין שלוש שעות של דיאלוג בתגובות והקלדה על המקלדת?
למען האמת, אני מאוד עייף ואני לא יודע בדיוק לאן אנשים כמו דולם רוצים להוביל אותי.