סיכום וניתוח מקיפים של הספר "מכתבי ההמתנה" מאת תאמר באדר

מבוא לספר:

המחבר דן בהבדל בין נביא לשליח, וטוען כי הנביא מוחמד, עליו השלום והברכה, הוא חותם הנביאים כפי שמוזכר בקוראן, אך טוען כי אין ראיות חותמות לכך שהוא היה חותם השליחים.
הספר שואף לספק פרשנות חדשה לטקסטים הקוראניים והסונה הקשורים לסימני השעה, תוך הדגשת המשך שליחותם של השליחים בהתאם לחוק האל.

פרקים עיקריים:

פרק ראשון ושניים: ההבדל בין נביא לשליח

• ההצעה:

המחבר מסביר את ההבדל בין נביא לשליח:
נביא הוא אדם המקבל התגלות ומוטל עליו להעביר תורה קיימת לקבוצת מאמינים.
שליח הוא מישהו שמקבל התגלות ונשלח עם מסר חדש לעם לא מאמין או בורה.

• ראיות:

"מוחמד אינו אבי אף אחד מאנשיך, אלא הוא שליח האל וחותם הנביאים" (אל-אחזאב: 40): הפסוק רק חותם את הנבואה מבלי להתייחס לחותם המסר.

• ניתוח:

המחבר מדגיש את הרעיון שהפסוק מבדיל בין נבואה למסר, ופותח דלת להבנה חדשה של שליחותם של שליחים.

פרקים שלושה וארבעה: המשך משימת השליחים

• ההצעה:

המחבר מסתמך על טקסטים קוראניים המצביעים על מסורת אלוהית מתמשכת של שליחת שליחים.
ברור שחוק אלוהי זה אינו סותר את חותם הנבואה.

• ראיות:

"ואנחנו לעולם לא נעניש עד שנשלח שליח." (אל-איסרא: 15)
"כבר שלחנו לכל אומה שליח [לאומר], 'עבדו את אלוהים והימנעו מאלילי כזב'." (אנ-נחל: 36)

• ניתוח:

הטקסטים מראים כלל מתמשך של שליחת שליחים, התומך ברעיון של המחבר.

פרקים חמש ושש: פרשנות הקוראן ועידן הבורות השני

• ההצעה:

המחבר מקשר את הפסוקים המתייחסים לפרשנות הקוראן לשליחותו של שליח לפרש אותו.
זה מתייחס לחזרתה של הבורות השנייה כסימן להופעתו הקרבה של שליח חדש.

• ראיות:

"האם הם מצפים למשהו מלבד פירושו? ליום בו יבוא פירושו." (אל-ערף: 53)
"ואז עלינו להסביר זאת." (אל-קיאמה: 19)

• ניתוח:

המחבר מציג פרשנות איג'תיהאדית המעוררת ויכוח על האפשרות של שליח חדש שיפרש את הקוראן.

פרקים שבע עד תשע: העד מהאומה ופיצול הירח

• ההצעה:

המחבר מפרש את הפסוק "ועדות ממנו תרדוף אחריו" (חוד: 17) כמתייחס לשליח עתידי.
הוא מאמין שביקוע הירח לא התרחש בתקופת הנביא מוחמד, עליו השלום והברכה, אלא יתרחש בעתיד.

• ראיות:

מבוסס על פסוקים קוראניים עם פרשנויות שונות לאירועים עתידיים.

• ניתוח:

ההצעה היא סובייקטיבית ושנויה במחלוקת, אך היא מבוססת על פרשנות הפסוקים.

פרקים עשר ואחד עשר: העשן הצלול והמהדי

• ההצעה:

עינוי העשן קשור להופעתו של שליח המזהיר את העם: "ובא אליהם שליח צלול" (אד-דוקאן: 13).
המהדי נשלח כשליח להביא צדק בין האנשים.

• ראיות:

חדית'ים על המהדי, כגון: "המהדי יישלח על ידי אלוהים לעזרה לעם" (מסופר על ידי אל-חכים).

• ניתוח:

טקסטים תומכים ברעיון שליחותו של המהדי כשליח.

פרקים שנים עשר עד ארבעה עשר: ישוע והחיה

• ההצעה:

ישוע, עליו השלום, חוזר כשליח.
החיה נושאת מסר אלוהי כדי להזהיר את בני האדם.

• ראיות:

"בזמן שהיה כך, שלח אלוהים את המשיח, בן מרים." (מסופר על ידי מוסלם)
"אל תאמר: אין נביא אחרי מוחמד, אלא אמור: חותם הנביאים." (מסופר על ידי מוסלם)

• ניתוח:

המחבר נותן רמזים ברורים לתפקידו המיסיונרי של ישוע והחיה.

 

ראיות מגבילות

עדות המחבר להמשכיות השליחים

ראשית: ראיות מהקוראן

1. "ואנחנו לעולם לא נעניש עד שנשלח שליח." (אל-איסרא: 15)
הטקסט מתייחס למסורת אלוהית מתמשכת של שליחת שליחים לפני שהעונש יורד.
2. "ובא אליהם שליח צלול" (אד-דוקאן: 13)
המחבר מאמין שפסוק זה מדבר על שליח עתידי שיבוא להזהיר מפני עשן.
3. "מוחמד אינו אבי אף אחד מאנשיכם, אלא הוא שליח האל וחותם הנביאים." (אל-אחזאב: 40)
המחבר מסביר שהפסוק רק חותם את הנבואה מבלי להזכיר את חותם המסר.
4. "האם הם מצפים למשהו מלבד פירושו? ליום בו יבוא פירושו." (אל-ערף: 53)
ראיה לכך שיבוא שליח לפרש את משמעויות הקוראן.
5. "אז עלינו להסביר זאת." (אל-קיאמה: 19)
זה מתייחס למשימה קרובה להסביר את הקוראן.
6. "שליח מאלוהים מקריא כתבי קודש מטוהרים." (אל-ביינה: 2)
המחבר תומך ברעיון שיש שליח עתידי שיישא עיתונים חדשים.
7. "ועדות ממנו תבוא אחריו." (חוד: 17)
המחבר מאמין שפסוק זה מתייחס לשליח שיבוא אחרי הנביא מוחמד.

שנית: ראיות מהסונה

1. "אלוהים ישלח ממשפחתי איש חותכות פשוקות ומצח רחב, אשר ימלא את הארץ צדק." (מסופר על ידי אל-חכים)
למשימתו של המהדי יש אופי מיסיונרי.
2. "המהדי יופיע בעמי. אלוהים ישלח אותו כמנחה לעם." (מסופר על ידי אבו סעיד אל-ח'ודרי)
המהדי נשלח להביא צדק והגינות.
3. "אני מביא לכם חדשות טובות על המהדי. הוא יישלח לאומי כאשר יהיו חילוקי דעות בין האנשים ורעידות אדמה." (מסופר על ידי אבו סעיד אל-ח'ודרי)
חדית' ברור המתייחס למשימתו של המהדי.
4. "המהדי יישלח על ידי אלוהים כעזרה לעם." (מסופר על ידי אל-חכים)
תומך ברעיון של שליחות מיסיונרית.
5. "אלוהים יתקן את זה בלילה אחד." (מסופר על ידי אחמד)
זה מתייחס להכנת מסר עבור המהדי.
6. "בזמן שהיה כך, שלח אלוהים את המשיח, בן מרים." (מסופר על ידי מוסלם)
ירידתו של ישוע מובנת כשליחות חדשה.
7. "אל תאמר: אין נביא אחרי מוחמד, אלא אמור: חותם הנביאים." (מסופר על ידי מוסלם)
ירידתו של ישוע, עליו השלום, כשליח.
8. "אלוהים לא שלח נביא כלשהו, אלא שהוא הזהיר את עמו מפני האנטיכריסט." (מסופר על ידי אל-בוכארי)
משימת השליחים להתריע מפני המרדים.

 

סך כל עדויות המחבר:

1. מהקוראן: 7 ראיות.
2. מהסונה: 8 ראיות.

 

ראיות חוקרים לחתימת המסר:

ראשית: ראיות מהקוראן

• פסוק אחד: "מוחמד אינו אבי אף אחד מאנשיך, אלא הוא שליח האל וחותם הנביאים" (אל-אחזאב: 40), עם הבנה פרשנית.

שנית: ראיות מהסונה

• חדית' אחד: "המסר והנבואה נקטעו, ולכן אין שליח או נביא אחרי" (מסופר על ידי אל-תרמידחי). זהו חדית' חלש בגלל המסופר שלו, אל-מוכתר בן פלפל.

ראיות מלאות לקונצנזוס של חוקרים:

1. מהקוראן: ראיה אחת.
2. מהסונה: ראיה אחת.

 

סכם ונתח מחדש את הספר על סמך המלאי המלא.

סיכום הספר:

1. מטרה: המחבר מציג פרשנות חדשה המאשרת כי הנביא מוחמד, עליו השלום והברכה, הוא חותם הנביאים, אך לא חותם השליחים.
2. טיעונים: זה מבוסס על טקסטים מהקוראן והסונה המצביעים על האפשרות של המשך שליחותם של שליחים לאחר הנביא מוחמד.
3. תזה: דן בהבדל בין נביא לשליח, תוך הדגשת ששליחים עשויים להופיע בעתיד כדי לפרש את הקוראן ולהזהיר אנשים מפני מצוקה.

 

הערכה סופית של ראיות:

עדות המחבר:

• ראיות קוראניות מפורשות תומכות ברעיון ההמשכיות של שליחותם של השליחים.
• חדית'ים הקשורים למהדי וישוע המצביעים על תפקיד נבואי.

עדויות של חוקרים:

• ראיותיהם מועטות ותלויות בפרשנות פסוקים ובחדית' חלש.

 

אחוז סופי:

1. חוות דעת המחבר: 70%

        ראיות רבות ומפורשות יותר, אך הן דורשות פרשנות במקומות מסוימים.

2. חוות דעת החוקרים: 30%

        הראיות שלהם מועטות ומסתמכות על קונצנזוס שאינו נתמך בטקסטים חזקים.

 

מסקנה סופית:

דעתו של המחבר: 

הוא מציג גישה חדשה המבוססת על ראיות חזקות יחסית מהקוראן והסונה, מה שהופך אותו לראוי לדיון, במיוחד משום שהוא מדגיש פסוקים המצביעים על המשכיות משימת השליחים להזהיר או להטיף. עם זאת, הוא סוטה מהקונצנזוס המסורתי.

דעתם של חוקרים: 

היא מסתמכת על פרשנות של טקסטים יותר מאשר על טקסטים מפורשים, מה שהופך את מעמדה להוכחת חותם המסר לחלש יותר.

הספר: זהו מאמץ אינטלקטואלי ייחודי הפותח דלת למחקר ודיון מדעיים נוספים.