מי השליח הבא?

לפני שאתם קוראים מאמר זה, אם אתם חסיד של (זה מה שמצאנו את אבותינו עושים), אנו מבקשים שלא תבזבזו את זמנכם בקריאת מאמר זה. ואם אתם מאלה שמאשימים אותי בהצתת סכסוך גדול בקרב מוסלמים, כפי שמקודם כעת, אז אין צורך שתקראו מאמר זה, שמא אשנה אמונה שגדלתם איתה מילדותכם ואפתה אתכם במאמר זה.
מאמר זה מיועד לאלו שרוצים להרהר ולחשוב ומוכנים לשנות את אמונותיהם אך חוששים או אינם מסוגלים לקרוא את ספרי ("המכתבים הצפויים") או לאלו שאינם מעוניינים לקרוא ספרים.
אסכם רק פרק אחד, והוא הפרק על עשן, למרות שאני לא חובב קיצורים של מה שנאמר בספרי, כי קיצור זה לא יסקור את כל הראיות שהצגתי בספרי, וכתוצאה מכך אמצא הערות ושאלות שתשובותיהן נמצאות בחלקים שלא הזכרתי במאמר זה. עם זאת, אשתדל מאוד לקצר חלק מהנאמר בפרק על עשן שנאמר בספרי, "המכתבים המיוחלים".
אתחיל איתכם מהנקודה בה התחלתי וכיצד השתנתה אמונתי שרדונו מוחמד, עליו השלום והברכה, הוא רק חותם הנביאים כפי שמוזכר בקוראן ובסונה ולא חותם השליחים כפי שרוב המוסלמים מאמינים. ההתחלה הייתה סורת אל-דוכן, אותה קראתי אינספור פעמים כמו כולכם, אך לא שמתי לב לשום דבר בה. עם זאת, במאי 2019 קראתי אותה ועצרתי בה זמן רב כדי להרהר בה ולהבין אותה נכון.
בואו איתי, בואו נקרא את זה ונחשוב על זה יחד.
אלוהים אדירים אמר: {אז חכו ליום שבו השמיים יביאו עשן גלוי (10) ויעוטף את העם. זהו עונש כואב. (11) אדוננו, הסר מאיתנו את העונש; אכן, אנו מאמינים. (12) כיצד יקבלו את התזכורת כאשר הגיע אליהם שליח ברור? (13) אז פנו ממנו ואמרו, "מורה משוגע." (14) אכן, נסיר את העונש. עוד מעט, אכן תשוב. (15) היום בו ננקום את העונש הגדול ביותר. אכן, ננקום. (16) [אד-דוקאן]

השאלות ששאלתי את עצמי אז ושואלת אותך:

האם פסוקים אלה מדברים על אירועים עתידיים או על אירועים שהתרחשו בעבר?
אם העשן התרחש בתקופת הנביא (עליו השלום והברכה), כלומר בעבר, מה גורלם של החדית'ים והפסוקים בקוראן המזכירים את העשן כאחד הסימנים העיקריים של השעה?
אם פסוקים אלה מדברים על אירועים עתידיים, אז מי הוא השליח הברור המוזכר בפסוק 13 של סורת אל-דוקאן?
כעת קראו את הפסוקים הללו בעיון פעם אחת, פעמיים ועשר פעמים, כפי שקראתי אותם במאי 2019, וקשרו את פרשנויותיהם זו לזו בסדר כרונולוגי. כלומר, אין לפרש פסוק אחד כאילו התרחש בתקופת הנביא עליו השלום, ופסוק אחר כאילו התרחש בעתיד.
כלומר, הוא פירש את כל הפסוקים הללו פעם אחת ככאלו שקרו בעבר ופעם אחרת ככאלו שקרו בעתיד.
מה מצאת עכשיו?
כאשר אתם מפרשים את כל הפסוקים הללו ככאלה שקרו בעבר בתקופת הנביא עליו השלום וברכה, אז תתמודדו עם שתי בעיות: הראשונה היא שתיאור העשן הצלול אינו חל על מה שקרה לקורייש, והבעיה השנייה היא שהעשן הוא אחד הסימנים העיקריים של השעה, כפי שמוזכר בחדית'ים נבואיים אותנטיים רבים.
אבל כשתפרש את כל הפסוקים האלה כאילו הם יקרו בעתיד, תתמודד עם בעיה גדולה שתהיה לך קשה לפרש, והיא נוכחותו של פסוק המזכיר את קיומו של שליח המתואר כשליח ברור, כלומר, כזה שיזהיר אנשים מפני עינוי העשן ושאנשים יפנו ממנו עורף ויאשימו אותו בשיגעון.
זה מה שעבר לי בראש כל היום ולא יכולתי לישון, ומאותו יום התחלתי במסע חיפוש אחר פירוש לפסוקים אלה, ומצאתי שכל חכמי הפרשנות הסכימו שהשליח הברור המוזכר בסורת אל-דוכן הוא אדוננו מוחמד, עליו השלום והברכה, בעוד שפרשנויותיהם היו סותרות ונבדלות בשאר הפסוקים הללו. אדוננו עלי ואבן עבאס, מי ייתן ואלוהים ירצה אותם, ומספר חברים אחרים הסכימו שהעשן הוא אחד הסימנים העיקריים של השעה ושהוא עדיין לא קרה, בעוד שאבן מסעוד היה ייחודי ותיאר את העשן כפי שהגיע בחדית' (כך עברה עליהם שנה עד שמתו בה ואכלו בשר מת ועצמות, ואדם היה רואה את מה שבין השמיים לארץ כצורת עשן). תיאור זה אינו חל על העשן, כפי שתואר בסורה זו כעוטף אנשים, כלומר מקיף אותם מכל עבר, והוא אינו דבר שהצופה מדמיין אותו כמו בבצורת של קורייש, והפסוקים תיארו עשן זה כייסורים כואבים, והמשמעויות הללו עם תיאור זה לא עלו על דעתם של אנשי קורייש.
לכן, תמצאו קונפליקט והבדלים זמניים בפרשנות פסוקי העשן בכל ספרי הפרשנות.
כעת, אחי המוסלמי, קרא פסוקים אלה באמונה שאלוהים אדירים ישלח שליח חדש שיקרא לחזרה לאסלאם האמיתי ויזהיר את האנשים מפני עינויי העשן, בהתאם לאמירת האל: "ולעולם לא נעניש עד שנשלח שליח".
מה גילית? שמת לב למה שאני שמתי לב אליו במאי 2019?

עכשיו הרשו לי לשאול אתכם שאלה נוספת:

מה מעמדו של הפסוק: "ולא נעניש לעולם עד אשר נשלח שליח" אם אלוהים אדירים הטיל עלינו עונש העשן מבלי לשלוח בינינו שליח להזהיר אותנו מפני עונשו?
רגע, אני יודע מה התשובה שלך לשאלה הזאת.
תאמר לי שמורנו מוחמד, עליו השלום והברכה, הזהיר אותנו לפני ארבע עשרה מאות שנים מפני עינויי העשן.
האם זה לא נכון?

לאחר מכן אענה לך בשאלה נוספת ואומר לך:

האם קרה אי פעם ששליח הזהיר לפני כן שהוא יזהיר עם שיבוא ארבע עשרה מאות שנים אחריו עם עונש מאלוהים אדירים?
נח, הוד, סאלח ומשה, עליהם השלום, הזהירו את עמם מפני עונשו של אלוהים אדירים, ועונש זה התרחש בזמנם. נביאנו, אדוננו מוחמד, עליו השלום והברכה, אינו יכול להיות פטור מכלל זה, שכן יש פסוק בקוראן הקדוש המצביע על כך שכלל זה אינו משתנה בעבר, בהווה או בעתיד. אלוהים אדירים אמר: "אכן, נתמוך בשליחינו ובמאמינים במהלך חיי העולם הזה וביום בו יעמדו העדים (51)." זוהי דרכו של אלוהים אדירים שאינה משתנה. אלוהים אדירים אמר: "זו דרכם של אלה ששלחנו לפניכם משלחינו, ולא תמצאו בדרכנו שום שינוי." (77) מפסוקים אלה מתברר לנו שיש צורך לשלוח שליח באותה תקופה שבה העונש יפקוד את העם, ואין יוצא מן הכלל לכלל זה בפסוקי עשן.
כל השאלות הללו היו הדברים הראשונים ששאלתי את עצמי, וכל התשובות הללו היו העדות הראשונה שמצאתי לכך שאללה יתברך ישלח שליח חדש שלא ישנה דבר בחוק האסלאמי, אלא יקרא לאנשים לחזור לאסלאם, ומשימתו תהיה להזהיר אנשים מפני עינויי העשן. מאותו רגע, התחלתי את מסעי בחיפוש אחר תוקף האמונה שמורנו מוחמד הוא חותם השליחים ולא רק חותם הנביאים כפי שמוזכר בקוראן ובסונה. חקרתי את ההבדל בין נביא לשליח והגעתי למסקנה שהעיקרון המפורסם (שכל שליח הוא נביא, אך לא כל נביא הוא שליח) הוא שקרי עד שאספתי מספיק ראיות מהקוראן והסונה שאדון מוחמד הוא רק חותם הנביאים כפי שמוזכר בקוראן ובסונה, ולא חותם השליחים כפי שרוב המוסלמים מאמינים.

וכאן אנחנו מגיעים לשאלה שרבים שואלים אותי

 למה אתם מסיתים עכשיו סכסוך כשאנחנו יכולים להסתדר בלעדיו? הבה נחכה למהדי, כי הוא זה שיגיד לנו אם הוא שליח או לא. אין צורך לעורר סכסוך כרגע.

 תשובתי לשאלה זו ארכה לי חודשים רבים, שבמהלכם הפסקתי לכתוב את הספר ולא רציתי לפרסמו, עד שהחלטתי לענות על שאלה זו ולומר שכן, אני נאלץ לעורר את המרד הזה עכשיו ולא אעזוב אותו עד שהוא יתעורר כאשר יופיע השליח הבא, בגלל הפסוק הנכבד: "כיצד יוכלו לקבל את התזכורת כאשר הגיע אליהם שליח צלול? (13) ואז פנו ממנו ואמרו, 'מורה משוגע'. (14)" [אד-דוקאן]. לכן השליח הבא, למרות היותו צלול, יואשם על ידי האנשים בהיותו משוגע, ואחת הסיבות העיקריות להאשמה זו היא שהוא יאמר שהוא שליח מאלוהים יתברך. טבעי שאם שליח זה יופיע בעידן הנוכחי שלנו או בעידן ילדינו או נכדינו, המוסלמים יאשימו אותו בהיותו משוגע בשל האמונה המושרשת היטב בתודעתם במשך מאות שנים שאדוננו מוחמד הוא חותם השליחים ולא רק חותם הנביאים, כפי שמצוין בקוראן ובסונה.

אני יודע שנכנסתי לקרב אבוד והוא לא ייפתר עד להופעת השליח הבא ולהתרחשות עינויי העשן. אלה שישתכנעו מספרי יהיו מעטים מאוד, אך אני מבקש מאלוהים יתברך להאיר את דעתכם וליבכם לפני הופעת השליח הזה, כדי שלא תאשימו אותו בשיגעון ותהיו בין אלה המוזכרים על ידי אלוהים יתברך בפסוק אצילי זה: "אז פנו ממנו ואמרו 'מורה משוגע' (14)." אז דמיינו איתי, אחי המוסלמי, שתישארו עם אמונה זו ואל תשנו אותה וילדכם ונכדיכם יירשו את האמונה השגויה הזו והתוצאה תהיה שאתם או אחד מילדיכם ונכדיכם תהיו בין אלה המוזכרים בקוראן הקדוש בפסוק השווה לפסוקים שתיארו את אנשי נח ושאר השליחים כאשר הם התכחשו להם.
לא הייתה לי ברירה אלא לפרסם את הספר הזה ולסבול את ההתקפות שיופנו כלפיי למען ילדינו ונכדינו, כדי שלא אשא בנטל שלהם אם יאשימו את השליח הקרב ובא בטירוף.

מי שרוצה להגיע לאמת השלמה צריך לחפש אותה בעצמו או לקרוא את הספר שלי, שכן זה יחסוך לו את הטרחה של חיפוש במשך חודשים ארוכים, ובסופו של דבר הוא יגיע למה שהגעתי אליו בספרי.

מאמר זה קצר ויש בו הרבה ראיות למי שרוצה עוד ראיות.

צירפתי סרטון וידאו מהספר שלי שמסביר את הקשר בין השליח הצלול לעשן הצלול, כדי שאוכל להבהיר לאנשים שאני לא סולל את הדרך לאדם ספציפי בספר הזה, אז אנחנו מקווים שתקראו אותו.