כאשר תשאלו את השאלה הזו לחוקרים, תשמעו את התשובה הזו: "אדוננו ישוע, עליו השלום, לא ימשול בחוק חדש, אלא יירד, כפי שנאמר בשני הסחיחים על סמכותו של אבו הורירה, שאמר: שליח האל, יברכו ויתן לו שלום, אמר: 'בחי האל, בן מרים יירד כשופט צודק...' כלומר, שליט, לא נביא עם מסר חדש, אלא הוא ימשול בחוק של מוחמד, יברכו ויתן לו שלום, ובפסיקותיו. הוא לא יהיה נבואה חדשה או פסיקות חדשות." אל-נואווי (יהי רצון שאלוהים ירחם עליו) אמר: "ההצהרה שלו, עליו השלום והברכה, 'כדי שופט', פירושה שהוא יורד כשופט עם השריעה הזו. הוא לא יורד כנביא עם מסר חדש ושריעה מבטלת, אלא הוא שופט מבין שופטי האומה הזו." אל-קורטובי (מי ייתן ואללה ירחם עליו) אמר: "ההצהרה שלו, 'האימאם שלך מקרבך', 'אמך' פורשה גם על ידי אבן אבי דהיב באל-אסל ובתוספתו: שישוע, עליו השלום, לא יבוא לעמי הארץ עם חוק אחר, אלא הוא יבוא לאשר ויחדש חוק זה, כי חוק זה הוא האחרון שבחוקים ומוחמד, עליו השלום והברכה, הוא האחרון שבשליחים. זה מצוין בבירור על ידי אמירת האומה לישו, עליו השלום: 'בוא והובל אותנו בתפילה'. הוא יאמר: 'לא. חלקכם מנהיגים על פני אחרים, ככבוד מאללה לאומה זו'." אל-חאפז אבן חג'ר אמר: "ההצהרה שלו, 'כשופט', משמעה שליט. המשמעות היא שהוא יירד כשופט עם השריעה הזו, כי השריעה הזו תישאר ולא תבוטל. אלא, ישוע יהיה שליט בין שליטי האומה הזו." השופט איאד (מי ייתן ואללה ירחם עליו) אמר: "ירידתו של ישוע המשיח והריגת האנטיכריסט על ידיו היא אמת אמיתית ונכונה על פי הסונים, בשל הדיווחים האותנטיים שהועברו בנוגע לעניין זה, ומכיוון שלא הועבר דבר כדי לבטל או להחליש אותו, בניגוד למה שאמרו חלק מהמועתזילים והג'חמיטים, ואלה שחולקים את דעתם על הכחשת הדבר, וטענתם כי דבריו של אללה העליון על מוחמד, עליו השלום והברכה: "חותם הנביאים", והדברים שלו, עליו השלום והברכה: "אין נביא אחריי", והקונצנזוס של המוסלמים בנושא, ושהשריעה האסלאמית תישאר ולא תבוטל עד יום התחייה - מפרכים את החדית'ים הללו."
ראיות לכך שמרנו ישוע, עליו השלום, קם לתחייה כנביא ויחזור כנביא שליט:
רוב החוקרים מאמינים שישוע (עליו השלום) יחזור בסוף הימים כשליט בלבד, ולא כנביא. זאת משום שהם משוכנעים שאין נביא או שליח אחרי מוחמד (עליו השלום), בהתאם לדברי אלוהים יתברך: {היום הזה שלמתי לכם את דתכם, השלמתי את חסדיי עליכם, ואישרתי לכם את האסלאם כדת} [אל-מעידה: 3], ודבריו בסורת אל-אחזאב: {מוחמד אינו אבי אף אחד מאנשיכם, אלא הוא שליח האל וחותם הנביאים. ואלוהים יודע תמיד את כל הדברים} [אל-אחזאב]. כל דעותיהם של החוקרים שהזכרנו קודם לכן, האומרים כי שובו של אדוננו ישוע, עליו השלום, תוגבל להיותו שליט בלבד ולא נביא, הן תוצאה טבעית של האמונה המושרשת במשך מאות שנים שאדוננו מוחמד הוא חותם הנביאים וגם חותם השליחים. לכן, רוב החוקרים התעלמו מכל הסימנים והאותות המוכיחים שמרנו ישוע, עליו השלום, ישוב כנביא, כפי שהיה לפני שאלוהים יתברך הרים אותו לעצמו. בכבוד מלא לדעתם של רוב החוקרים המאמינים שמרנו ישוע, עליו השלום, ישוב בסוף הימים כשליט בלבד, אני חולק עליהם ואומר שמרנו ישוע, עליו השלום, קם על ידי אלוהים יתברך כנביא ויחזור בסוף הימים כנביא ושליט בו זמנית, בדיוק כפי שקרה עם מרנו מוחמד, עליו השלום, מרנו דוד, וממרנו שלמה, עליהם השלום. אלא, נאמר מנביאנו, עליו השלום, שמרנו ישוע, עליו השלום, יטיל את הג'זיה, וזה לא מהשריעה. האסלאם, אך הוא גם יעבוד לפי מצוות האל יתברך ולא יבטל את תורת האל שנגלתה לאדוננו מוחמד, עליו השלום והברכה, אלא ילך אחריה, והמהדי כמוהו חסיד של הנביא, עליו השלום והברכה, הפועל לפי תורתו, וזה לא סותר כלל את העובדה ששניהם שליחים מוסלמים מאלוהים יתברך עם מסר ספציפי לעולם, והראיות לכך שהחוקרים התעלמו מכך שמרנו ישוע, עליו השלום, יחזור כנביא הן רבות, כולל הדברים הבאים:
1- אמור חותם הנביאים ואל תאמר אין נביא אחריו:
ג'לאל אלדין אל-סויוטי אמר בספר (אל-דור אל-מנטור): "אבן אבי שייבה סיפר על סמכותה של עאישה, מי ייתן ואלוהים ירצה אותה, שאמר: 'אמרו את חותם הנביאים, ואל תאמרו שאין נביא אחריו'. אבן אבי שייבה סיפר על סמכותו של אל-שעבי, מי ייתן ואלוהים ירצה אותו, שאמר: איש אמר בנוכחותו של אל-מור'ירה בן שובה, 'יהיו תפילות האל ושלום על מוחמד, חותם הנביאים, אין נביא אחריו'. אל-מור'ירה אמר: 'די לכם: אם תאמרו חותם הנביאים, אז נאמר לנו שישוע, עליו השלום, ייצא. אם הוא ייצא, אז היה לפניו ואחריו'". בספרו של יחיא בן סלאם, בפרשנותו לאמירת האל: "אלא שליח האל וחותם הנביאים", על סמכותו של אל-רביע בן סובייח, על סמכותו של מוחמד בן סירין, על סמכותה של עאישה, מי ייתן ואלוהים ירצה בה, היא אמרה: "אל תאמר: אין נביא אחרי מוחמד, ותאמר: חותם הנביאים, כי ישוע בן מרים יירד כשופט צודק ומנהיג צודק, והוא יהרוג את האנטיכריסט, ישבור את הצלב, יהרוג את החזירים, יבטל את הג'יזיה ויבטל את המלחמה." "נטליה". הגבירה עאישה (יהי רצון אללה) ידעה בוודאות שברכת הגילוי והמסר ימשיכו להינתן לחסידיו של האמת והאמין. היא רצתה להדגים את ההבנה הנכונה של חותם הנביאים, נקייה מכל צורות של סתירה. חותם הנביאים פירושו שהשריעה שלו היא הסופית, ואף אחד מבראוי האל לא יגיע לעולם למעמד של שליח האל (עליו השלום והברכה). זהו מעמד נעלה ונצחי שלעולם לא ייעלם מהנביא הנבחר, אדוננו מוחמד (עליו השלום והברכה). אבן קוטייבה אל-דינאווארי פירש את דבריה של עאישה באומרו: "באשר לדבריה של עאישה, מי ייתן ואלוהים ירצה אותה, 'אמרו לשליח האלוהים, חותם הנביאים, ואל תאמרו, 'אין נביא אחריו', היא מתייחסת לירידת ישוע, עליו השלום, והצהרה זו שלה אינה סותרת את דבריו של הנביא, עליו השלום והברכה, 'אין נביא אחריי', כי הוא התכוון, 'אין נביא אחריי לבטל את מה שהבאתי', כשם שהנביאים, עליהם השלום והברכה, נשלחו עם ביטול, והיא התכוונה, 'אל תאמרו שהמשיח לא ירד אחריו'". אלא, דוגמתו של אדוננו ישוע עליו השלום, כאשר יופיע בקץ הימים, ויישם את החוק האסלאמי, דומה לדוגמתם של אדוננו דוד ושלמנו שלמה עליו השלום, אשר היו נביאים ושליטים על פי תורת משה רבנו עליו השלום. הם לא החליפו את תורת משה רבנו בחוק אחר, אלא יישמו ושלטו על פי אותה תורה של משה רבנו עליו השלום. וכך גם אדוננו ישוע עליו השלום, כאשר יירד בקץ הימים.
2- אין נביא ביני וביניו:
על סמכותו של אבו הורירה, על סמכותו של הנביא, יברכו האל ויתן לו שלום, אשר אמר: "אמהות הנביאים היו מגוונות, אך דתן אחת. אני הקרובה ביותר באנשים לישו בן מרים, כי לא היה נביא ביני לביני. הוא יורשי על אומתי, והוא יורד..." הנביא, עליו השלום והברכה, לא אמר בחדית' זה, העוסק בסיפור ירידתו של אדוננו ישוע בסוף הימים, "אין נביא ביני לבין שעת התחייה". אלא, הוא אמר, "לא היה נביא ביני ובינו". זה מצביע על כך שרדונו ישוע, עליו השלום, נשלל מלהיות נביא, עליו השלום והברכה, שכן הוא היה חותם הנביאים. אנו חוזרים ומדגישים כאן את מה שאמר רבנו מוחמד, עליו השלום והברכה: "לא היה נביא ביני וביניו". הנביא, עליו השלום והברכה, לא אמר: "לא היה שליח ביני וביניו", כי בין רבנו מוחמד, עליו השלום והברכה, לבין רבנו ישוע, עליו השלום, נמצא השליח, המהדי.
3 - אלוהים אדירים שולח אותו
בסאהיח מוסלם, לאחר אזכור משפטו של האנטיכריסט: "בעוד שהוא כך, אלוהים ישלח את המשיח, בן מרים, והוא יירד ליד המינרט הלבן ממזרח לדמשק, בין שתי חורבות, כשהוא מניח את ידיו על כנפי שני מלאכים..." ותחיית המתים, כפי שהזכרנו קודם, פירושה שליחה, כלומר שאלוהים אדירים ישלח את המשיח, והוא יירד במינרט הלבן. אז המשמעות של (אלוהים שלח) היא (אלוהים שלח), כלומר הוא יהיה שליח. אז המילה ברורה כשמש, אז למה ההתעקשות להתמקד במילה (שליט) בלבד ולא במילה תחיית המתים..? זאת בנוסף לנס ירידתו מן השמיים, הנחת ידיו על כנפי שני מלאכים. האם יש צורך שמורנו מוחמד, עליו השלום וברכה, בחדית' זה לציין באופן ברור ומפורש לאחר כל אלה שהוא ישוב כנביא? האם המילה "תחיית המתים" ונס ירידתו מן השמיים לא מספיקים כדי להוכיח שהוא ישוב כנביא?
4- שבירת הצלב והטלת המס
על פי סמכותו של אבו הורירה (יהי רצון שאללה ירצו), שאמר: שליח אללה (עליו השלום וברכת אללה) אמר: "במי שבידו נשמתי, בן מרים יירד בקרוב ביניכם כשופט וכשליט צודק. הוא ישבור את הצלב, יהרוג את החזירים ויבטל את הג'זיה. הכסף יהיה כה רב שאף אחד לא יקבל אותו..." אמר אבן אל-עת'יר (יהי רצון שאללה ירחם עליו): "ביטול הג'זיה פירושו להסירו מעמי הספר ולחייבם לאמץ את האסלאם, מבלי לקבל מהם שום דבר אחר. זוהי משמעות ביטולו." "והוא כופה את הג'יזיה": החוקרים נחלקו במשמעותה. היו שאמרו: כלומר, הוא גוזר אותה ומטיל אותה על כל הכופרים, אז או אסלאם או תשלום הג'יזיה. זוהי דעתו של השופט איאד (מי ייתן ואלוהים ירחם עליו). נאמר: הוא משליך אותו ואינו מקבל אותו מאיש בגלל סכום הכסף הגדול, ולכן לקיחתו אינה מועילה לאסלאם. נאמר: הג'זיה לא תתקבל מאף אחד, אלא תהיה הריגה או אסלאם, כי שום דבר לא יתקבל מאף אחד באותו יום מלבד האסלאם, על פי החדית' של אבו הורירה, מי ייתן ואלוהים ירצה בו, על פי אחמד: "והטענה תהיה אחת", כלומר לא יהיה דבר מלבד האסלאם. זוהי בחירתו של אל-נואווי, שייחס אותה לאל-ח'טבי, ובדר אל-דין אל-עייני בחר בה. זוהי אמירתו של אבן עות'ימין (מי ייתן ואלוהים ירחם על כולם), והיא הברורה ביותר, ואלוהים יודע הכי טוב. ההגדרה של ביטול היא: "ביטול פסיקה משפטית קודמת, על ידי הוכחה משפטית מאוחרת יותר". זה יכול לקרות רק על ידי אלוהים אדירים על ידי ציוויו ומשפטו. יש לו את הכוח לצוות על עבדיו לעשות כל אשר ירצה, ואז לבטל את הפסיקה הזו, כלומר, לבטלה ולהסירה. העובדה שישוע, עליו השלום, ביטל (כלומר, שינה או הסיר) פסיקה משפטית המוזכרת בטקסטים מפורשים רבים מהקוראן והסונה היא עובדה המוכיחה שהוא היה נביא שנשלח על ידי אללה, האל יתברך, עם ציווי לשנות פסיקה זו. העובדה שהנביא, עליו השלום והברכה, הודיע לנו שישוע, עליו השלום, יבטל את הג'זיה אינה משנה עובדה זו כהוא זה. שתי העובדות, בין אם ישוע, עליו השלום, יבטל את הג'זיה ובין אם הוא יחזור כנביא, הן עובדות שהנביא, עליו השלום והברכה, הודיע לנו עליהן לפני יותר מארבע עשרה מאות שנים. הג'זיה מותרת בדת האסלאם, כדברי האל: "הילחמו באלה שאינם מאמינים באללה וביום האחרון ואל תאסרו את מה שאסרו אללה ושליחו ואל תאמצו את דת האמת מבין אלו שקיבלו את הכתובים - עד שישלמו את הג'זיה ללא עוררין בעודם כפופים." (29) [אל-תובה]. ביטול פסיקות שנקבעו בקוראן הקדוש ובסונה של הנביא יכול להיעשות רק באמצעות נביא שאליו נשלחה התגלות. אפילו השליח מהדי, שיופיע בפני אדוננו ישוע, עליו השלום, לא יוכל לשנות פסיקות אלה. זה לא חלק מחובותיו כשליח, אלא חלק מחובותיו של הנביא ישוע, עליו השלום, שכן הוא ישוב כנביא. באשר לסיבה להטלת הג'זיה בזמן שובו של אדוננו ישוע, עליו השלום, בסוף הימים, אמר אל-עיראקי (מי ייתן ואלוהים ירחם עליו): "נראה לי שקבלת הג'זיה מצד היהודים והנוצרים נובעת מהספק לגבי מה שיש להם בידיהם בתורה ובבשורה, ומהתקשרותם - כפי שהם טוענים - לחוק עתיק. לכן, כאשר ישוע יירד, הספק הזה יוסר, כי הם יראו אותו. אז הם יהפכו לעובדי אלילים בכך שספקם יוסר ועניינם ייחשף. אז הם יטופלו כפי שהם בכך ששום דבר לא יתקבל מהם מלבד האסלאם, והפסיקה תבוטל כאשר סיבתה תוסר." אדוננו ישוע, עליו השלום, לא יבטל את הקוראן, וגם לא יחליפו בספר אחר או בחוק אחר. אלא, הוא יבטל אחד או יותר מפסיקות הקוראן הנכבד. אדוננו ישוע, עליו השלום, ימשול על פי החוק האסלאמי, והוא יאמין ויפעל רק בהתאם לקוראן הנכבד, ולא יפעל בהתאם לשום ספר אחר, בין אם זה התורה או הבשורה. מבחינה זו, הוא דומה לנביא שהיה לפנינו בין בני ישראל. אדוננו ישוע, עליו השלום, האמין בתורה שנגלתה למשה, עליו השלום, והלך אחריה. הוא לא סטה ממנה אלא בכמה עניינים. אלוהים אדירים אמר: "והלכנו בעקבותיהם את ישוע בן מרים, ואישרנו את מה שהיה לפניו בתורה, ונתנו לו את הבשורה אשר בה הדרכה ואור." ואישרנו את מה שהיה לפניה בתורה וכהדרכה והדרכה לצדיקים. [אל-מעידה] ויאמר אלוהים שדי: {ומאשר את אשר היה לפניי מהתורה ואוכל להכשיר לכם חלק ממה שאסור לכם. ובאתי אליכם עם אות מאת אדונכם, לכן יראו את אלוהים וצייתו לי.} [אל-אימראן] אבן קת'יר (יהי רצון שאלוהים ירחם עליו) אמר בפרשנותו: "ואישור מה שבא לפניי מהתורה" פירושו: ללכת אחריה, לא לסתור את מה שהיה בה, למעט במעט ממה שהסביר לבני ישראל על כמה מהדברים שהם חלוקים בהם, כפי שאמר אלוהים אדירים, כשהודיע לנו על המשיח, שאמר לבני ישראל: "ולהרשות לכם חלק ממה שאסור לכם" [אל עמראן: 50]. זו הסיבה שדעתם הידועה של חכמים היא שהבשורה ביטלה חלק מפסיקות התורה. רבנו ישוע עליו השלום, הלך בעקבות התורה, שינן אותה והכיר בה, כי היה בין נביאי בני ישראל. אז גילה לו אלוהים אדירים את הבשורה, שאישרה את מה שבתורה. אולם, כאשר רבינו ישוע עליו השלום יחזור בסוף הימים, הוא יעקוב אחר הקוראן, ישנן אותו ויאשר את מה שבתוכה. הוא לא יבטל את הקוראן הקדוש ולא יחליף אותו בספר אחר, אלא יבטל פסק אחד או יותר. שום ספר חדש לא יתגלה לו מאלוהים אדירים. זהו ההבדל בין שליחותו של רבנו ישוע עליו השלום בעבר לבין שליחותו בסוף הימים, ואלוהים יודע הכי טוב.
5 - הוא מספר לאנשים על התארים שלהם בגן עדן:
בסאהיח מוסלם, לאחר שהזכיר את הריגת האנטיכריסט על ידי אדוננו ישוע עליו השלום, אמר הנביא עליו השלום והברכה: "אז יבוא ישוע בן מרים אל עם אשר אלוהים הגן מפניו. הוא ימחה את פניהם ויספר להם על מעמדם בגן עדן." האם ישוע, עליו השלום, יספר לאנשים על מעמדם בגן עדן בכוחות עצמו? האם ישוע, עליו השלום, יודע את הבלתי נראה? האם יש שליט או בן אדם רגיל שיכול לעשות זאת? כמובן, התשובה תהיה לא. מי שעושה זאת הוא רק נביא אשר אלוהים אדירים נתן לו את היכולת הזו. זוהי אינדיקציה נוספת לכך שמרנו ישוע, עליו השלום, יחזור כנביא, ללא צורך בנביא, עליו השלום והברכה, שיודיע לנו במפורש באותו חדית' שהוא יחזור כנביא. ראיה זו אינה דורשת הסבר נוסף באותו חדית' כדי להוכיח שהוא יחזור כנביא.
6 - האנטיכריסט נהרג:
הצרה הגדולה ביותר על פני האדמה מאז בריאת אדם ועד יום הדין תהיה בידי אדוננו ישוע, עליו השלום, כפי שמצוין בחדית'ים האותנטיים. צרתו של האנטיכריסט תתפשט ברחבי הארץ ומספר חסידיו יגדל, אך רק מאמינים מעטים ייוושעו ממנה. איש לא יוכל להרוג אותו מלבד אדם אחד אשר אלוהים אדירים נתן לו את היכולת לעשות זאת, כפי שמרנו ישוע, עליו השלום, יהרוג אותו בחניתו בשער לוד שבפלשתינה. היכולת להרוג את האנטיכריסט נתונה רק לנביא, כפי שמעידה דברי הנביא, עליו השלום והברכה: "מי שאני חושש ממנו ביותר הוא האנטיכריסט. אם הוא יופיע בזמן שאני ביניכם, אהיה יריבו בשמכם. אבל אם הוא יופיע בזמן שאני לא ביניכם, אז כל אדם הוא יריבו שלו, ואללה הוא יורשי על כל מוסלמי." הנביא, עליו השלום והברכה, הודיע לחבריו שאם האנטיכריסט יופיע בתקופתו, הוא יוכל להביס אותו. עם זאת, אם יופיע בזמן שהם לא ביניהם, אז כל אדם יטען לעצמו, ואלוהים יתברך הוא יורשו על כל מאמין. לכן, אדונו, היתברך, הפך אותו ליורשו, להיות תומך המאמינים ומגן עליהם מפני ניסיונות האנטיכריסט, כי אין ניסיון קשה ממנו בין בריאת אדם ליום התחייה.
הסכנה שבאמונה שישוע, עליו השלום, יחזור בסוף הימים כשליט בלבד:
כל מי שמאמין שרבונו ישוע, עליו השלום, ישוב בסוף הימים כשליט פוליטי בלבד, ללא קשר לדת מלבד לכפות את הג'זיה, לשבור את הצלב ולהרוג חזירים, אינו מבין את חומרת האמונה הזו ואת תוצאותיה. חשבתי על תוצאותיה של אמונה זו ומצאתי שהיא תוביל למאבקים וסכנות גדולים. אם אלה המאמינים באמונה זו היו מגלים אותן, דעותיהם ופתוותיהם היו משתנות. אז בואו איתי, קוראים, ודמיינו איתי את חומרת האמונה הזו כאשר רבנו ישוע, עליו השלום, יחיה בינינו כשליטנו לתקופה של שבע שנים או ארבעים שנה, כפי שמוזכר בחדית'ים הנבואיים הנאצלים: 1- מתוך אמונה זו, אדוננו ישוע, עליו השלום, יהיה רק שליט פוליטי שלא יהיה מעורב בענייני דת. סוגיות משפטיות יהיו בידי מלומדי דת מן השורה בתקופתו. 2- עם אמונה זו, לא תהיה לו המילה האחרונה בכל סוגיה משפטית, שכן דעתו הדתית לא תהיה יותר מדעה בין הדעות המשפטיות הנותרות שמוסלמים עשויים לאמץ או לאמץ מאחרים. 3- עם אמונה זו, המקרה הטוב ביותר עבור אדוננו ישוע עליו השלום להתערב בדת יהיה שהוא יהיה מחדש הדת, כלומר דעתו תתבסס על נקודת המבט שלו ולא על התגלות שנשלחה אליו. יש הבדל עצום בשני המקרים. במקרה הראשון, כל אדם או מלומד דתי יכול להתווכח עם אדוננו ישוע עליו השלום על דעותיו הדתיות שהוא יבטא, והוא יהיה צודק בדעתו האישית או טועה. באשר למקרה השני, דעתו של אדוננו ישוע עליו השלום תתבסס על התגלות שנשלחה אליו, כך שאף אחד לא רשאי להתווכח איתה. 4- עם אמונה זו ושהוא רק שליט צודק, תמצאו כל מוסלמי שעומד מול אדוננו ישוע, עליו השלום, כדי להתנגד ולדחות אותו כאשר הוא מביע את דעתו על כל סוגיה משפטית, והוא אומר לאדוננו ישוע, עליו השלום: ((עבודתך היא רק שליט פוליטי ואין לך שום קשר לענייני דת))! סביר להניח שזה יקרה במדינה המכילה מיליוני מוסלמים בעלי נשמות שונות, בין אם הן נשמות טובות או נשמות רעות. 5- עם אמונה זו, ייתכן שרבונו ישוע, עליו השלום, לא היה בקיא בקוראן ובמדעיו, וכי ישנם מלומדים טובים ממנו, ולכן אנשים ישאלו אותם על ענייני משפט ולא ישאלו את רבנו ישוע, עליו השלום. עם זאת, במקרה השני, מכיוון שהוא היה נביא, אללה יתברך ישלח אותו כנביא ושליט על פי ההלכה האסלאמית. בוודאי יהיה לו ידע בקוראן ובסונה, שבעזרתו יוכל לשפוט בין אנשים. 6- דמיין איתי, אחי היקר, שכל מוסלמי ילך לאדוננו ישוע, עליו השלום, כדי לשאול אותו על פירוש פסוק בקוראן או ישאל אותו על כל נושא דתי, והתגובה של אדוננו ישוע, עליו השלום, תהיה עם האמונה הזו: (פירוש הפסוק הנכבד הוא מה שאמר אל-קורטובי, זה כך וכך, או פירושו הוא מה שאמר אל-שעראווי, זה כך וכך, ואני, כמו אדוננו ישוע, נוטה לדעתו של אבן קת'יר, למשל). במקרה זה, לשואל יש את הזכות לבחור את הפרשנות המתאימה לגחמותיו על סמך אמונה זו.
עם אמונה זו, אחי היקר, האם תוכל לדמיין את כל המצבים הללו שיקרו לאדוננו ישוע, עליו השלום, כאשר ישוב בסוף הימים כשליט בלבד, מבלי שתישלח אליו כל התגלות כפי שהיה קודם?
אלו הן חלק מהמצבים שדמיינתי עם אמונה זו, בהתבסס על טבע ההבדלים בנשמות אנושיות שאנו רואים בכל עת ובכל הדורות. ובוודאי שישנם מצבים נוספים שאליהם ייחשף אדוננו ישוע, עליו השלום, עם אמונה זו. אז האם אדוננו ישוע, עליו השלום, יהיה מרוצה מהמצב המוזר הזה? האם תסכים, אחי היקר, שאחד מנביאי האל הכל יכול יחזור אלינו בסוף הזמן כבן אדם רגיל מבלי שתישלח אליו כל התגלות? האם אלוהים אדירים יהיה מרוצה מהמצב הרע הזה עבור שליחו, שהוא רוח ממנו? האם צודק מצד אלוהים יתברך להחזיר את אדוננו ישוע, עליו השלום, לעולם במעמד נמוך יותר מזה שהיה לו קודם לכן, גם אם היה שליט העולם כולו? שים את עצמך במקומו של אדוננו ישוע, עליו השלום. האם תבחר לחזור לעולם כנביא כפי שהיית קודם, או כשליט המתמודד עם כל ההתעללויות הללו? אדוננו ישוע, עליו השלום, יחזור על ידי אלוהים אדירים - ואלוהים יודע הכי טוב - בסוף הימים כנביא או שליח, או נביא-שליח שאליו תגיע התגלות, כבוד והערכה כפי שהיה קודם לכן, ואלוהים אדירים לא יפחית ממעמדו עם שובו. ישוע, עליו השלום, יחזור, מביא עמו את ידיעת הקוראן והסונה, ויהיו לו התשובות ליישב סוגיות משפטיות שנויות במחלוקת. הוא ימשול על פי השריעה של נביאנו מוחמד, עליו השלום והברכה, והקוראן לא יבוטל על ידי ספר אחר. במהלך שלטונו, האסלאם יגבר על כל הדתות. למעשה, איני שולל שאללה, יתמוך בו בניסים שבהם תמך בו לפני שעלה אליו, כגון יצירת חימר של דמות ציפור, ואז נשימה לתוכה והיא תהפוך לציפור מעופפת. הוא ירפא את העיוורים ואת המצורעים, ברשות אללה, האל, והוא יחזיר את המתים לחיים, ברשות אללה, והוא יודיע לאנשים מה נמצא בבתיהם. אללה, האל, יתמוך בו בניסים והוכחות נוספים בסוף הימים, אשר נביאנו מוחמד, עליו השלום והברכה, הזכיר, כגון יידוע אנשים על מעמדם בגן עדן. בנוסף, אני מאמין שישוע, עליו השלום, הוא השליח המוזכר בסורת אל-ביינה, שכן אנשי הספר יחולקו בתקופתו לאחר שישוע, עליו השלום, יביא להם הוכחה, ושהפרשנות של הקוראן הקדוש תהיה בתקופתו, כפי שהסברנו בפרק קודם ומה שבא בפסוקים הנאצלים: "האם הם מצפים למשהו מלבד פירושו ביום שיבוא פירושו?" "ואז עלינו פירושו" ו"ובוודאי תדעו את חדשותיו לאחר זמן", ואלוהים יודע הכי טוב.