תוך שעות ספורות, שני ספרי המסרים המיוחלים יתפרסמו ויופצו.
כתיבתו של הספר הזה ארכה כשישה חודשים, ובמהלך תקופה זו היססתי רבות והפסקתי לכתוב אותו מספר פעמים בגלל השקפותיו הדתיות הלא שגרתיות שסותרות אמונות בנות מאות שנים. לכן, אני מצפה שרק מעט מאוד אנשים יבינו אותן, וייקח זמן רב עד שאנשים יבינו את הספר הזה. לכן, לא רציתי להמשיך לכתוב אותו.
התפללתי אסתיכארה והתחננתי לאללה (صلى الله عليه وسلم) מספר פעמים בזמן כתיבת ספר זה, וביקשתי ממנו שידריך אותי לדרך שעליי לבחור: האם עליי לשתוק ולשמור את הידע שצברתי לעצמי, או שמא עליי להמשיך לכתוב את הספר ולהפיץ את הידע שצברתי בקרב אנשים? אבל בכל פעם שהתפללתי אסתיכארה לאללה (صلى الله عليه وسلم) על המשך כתיבת ספר זה, ראיתי חזון או שמעתי פסוק קוראני ברדיו הקוראן שגרם לי להמשיך לכתוב את הספר הזה, למרות שהייתי מודע לחלוטין לחומרת תוכנו.
אני עובר כעת, בעל כורחי, משלב הג'יהאד הפוליטי לשלב הג'יהאד האינטלקטואלי, למרות העובדה שלא התאוששתי מהשלב הקודם ומהעיוות, ההאשמות בבגידה והעלבונות שאני נתון להם במשך שמונה שנים, מאז שהודעתי על הצטרפותי למהפכה באירועי מוחמד מחמוד בנובמבר 2011 ועד עכשיו.
השלב הבא הוא נקודת מפנה בכל חיי, שכן ההאשמות שהופנו כלפי בעבר בבגידה, שיתוף פעולה והאשמות אחרות שאתם יודעים ישתנו לשלב בו אואשם בהאשמות שונות לחלוטין, כשם שאואשם בשלב הבא בחוסר אמונה, הטעיה והאשמות אחרות שידועות רק לאל יתברך.
שינוי אמונה דתית שרווחת בקרב מוסלמים במשך מאות שנים לא ישתנה על ידי ספר אחד בלבד שנכתב על ידי אדם כמוני. זה דורש זמן ומאמץ רבים מאוד, בהתאם למשך הזמן שאמונה זו קיימת, שהפכה לעמוד התווך השישי של האסלאם, ואין לדון בו או לפרש אותו.
די לומר שדנתי באמונה זו שלי עם שייח' אל-אזהר בצורה פשוטה במשך רבע שעה בלבד, והוא הכריז עליי ככופר ואמר לי: "נכנסתי אפוא לשלב של חוסר אמונה בדת האסלאם".
אדם אחר קרא את שני הפרקים הראשונים של ספרי, "המכתבים המיוחלים", ולא מצא תגובה שהתנגדה למה שכתבתי. עם זאת, הוא הפסיק לקרוא את הספר ואמר לי, "אף אחד מהחוקרים שלנו לא אמר את מה שאתה אומר, ובעזרת ספר זה אצית סכסוך בקרב המוסלמים." בוגר אל-אזהר שקרא את ספרי ביקש להתווכח איתי בערוצי לוויין.
אישה אחרת, מיד לאחר שקראה את שני הפרקים הראשונים של ספרי, השתכנעה בנקודת המבט שלי ואמרה שאני צודק.
כשניסיתי להגיש את ספרי לבתי הוצאה לאור להדפסה והפצה, ההוצאה הראשונה סירבה להדפיס ולהפיץ אותו בשל חומרת תוכנו. אולם, ההוצאה השנייה קיבלה בברכה את ההדפסה וההפצה. אותו הדבר קרה כשניסיתי לסקור את הספר מבחינה לשונית. המבקר הלשוני הראשון סירב לסקור את הספר ברגע שהעיף מבט חטוף בתוכן. אולם, המבקר הלשוני השני הסכים לעבוד עליו ולסקור אותו מבחינה לשונית.
באשר למשפחתי, גיליתי את תוכן הספר שלי רק לשני בני משפחתי. אחד מהם השתכנע מדעתי באמצעות הסבר קצר על תוכן הספר ומבלי לקרוא את הספר. האדם השני חושש מפיתוי לעצמו ואינו רוצה לקרוא את הספר מחשש להשתכנע מדעתי, משום שאינו רוצה לסתור את האמונה הרווחת בקרב מוסלמים במשך מאות שנים, למרות העובדה שהצגתי בפניו את כל הראיות וההוכחות וניסיתי לשכנע אותו במשך שישה חודשים.
זהו מיקרוקוסמוס של כל האנשים שישמעו ויקראו את ספרי (המסרים המיוחלים). חלקם לא יאמינו בי ויאשימו אותי בהטעיה מבלי לקרוא את ספרי. חלקם יקראו את ספרי ויאשימו אותי בגרימת סכסוך. חלקם יקראו את ספרי ולא ישנו את דעתם כדי להמשיך ללכת עם השיירה. מעטים מהאנשים ישתכנעו מספרי לאחר קריאתו במטרה להגיע לאמת.
ספר זה שלי ימלא את פירוש חלק מחזון הספר והפסוק {אז חכו כי מחכים} בכך שסיימתי לכתוב את הספר עד הסוף עד שיודפס ונמסר לספריות, ומה שנותר הוא הגשמת החלק האחר של החזון של התרחשות השליש הראשון של פרקי ספר זה ופסוק העשן הצלול. זאת למרות שלא רציתי להמשיך לכתוב ספר זה וציפיתי שאף הוצאה לאור או בית דפוס לא יסכימו להדפיס ולהפיץ את ספרי, אך מה שלא ציפיתי לו קרה וספרי הודפס בסופו של דבר ויופץ.
פירוש חזון נישואי מרים הבתולה יתממש גם הוא בשינוי משמעותי באמונותיי הדתיות במהלך חיי, ובגלל זה אעמוד בפני התנגדות קשה ובלתי נסבלת. פירוש החזון הזה התממש, והתחלתי להיות מואשם בחילול הקודש. איני יודע מה יקרה כשספרי יופץ.
סבי, השייח' עבד אל-מוטאל אל-סעידי, התמודד עם צרות רבות מידי אל-אזהר משום שניסה להציג רעיונות דתיים שהיו הרבה פחות מגבילים מאלה שאעסוק בהם בספרי, "המכתבים המיוחלים". איני יודע אם מה שקורה לי הוא מסורת משפחתית או לא. אף אחד מבני משפחתו של סבי לא חווה משהו דומה למה שחוויתי ומה שימשיך לחוות.
לכן, אני מקדיש את ספרי, "המכתבים המיוחלים", לסבי, השייח' עבדול מוטאל אל-סעידי, אשר רציתי שיהיה עמי כעת, כדי שיוכל לעמוד לצידי בצרות שאתמודד איתן, דומות לאלה שהוא התמודד איתן בעבר.
כל מה שאני מבקש ממך, במיוחד מאלה שמכירים אותי היטב,
אל תמהרו לשפוט אותי עד שתקראו את ספרי בצורה אובייקטיבית וללא דעות קדומות. מה שאני דן בו יאושר על ידי אירועים כאשר הסימנים העיקריים של השעה יתרחשו, בין אם בזמננו ובין אם בזמנם של נכדינו.
הישארו מעודכנים למאמר הבא שיסביר כמה מהנושאים הדתיים שסיקתי בספרי, "המכתבים המיוחלים".
תאמר באדר