החלטתי להקדיש את ספרי הבא, "מכתבי ההמתנה", לסבי מצד אמי, השייח' עבדול מוטאל אל-סעידי, שהייתי רוצה שיהיה איתי באותו זמן ולתמוך בי.
לשייח' עבד אל-מוטאל אל-סעידי היו קרבות רבים כתוצאה מדעותיו ומאמציו, והוא נענש יותר מפעם אחת, כולל בשנת 1937 כאשר אנשי אל-אזהר מרדו נגד השייח' בגלל דעותיו. הוקמה ועדה כדי לשפוט אותו. השייח' מחמוד שלטות, השייח' אל-זנקלוני ואחרים הציעו לו לכתוב תזכיר המודיע על חזרתו מכמה מדעותיו, והשייח' עבד אל-מוטאל הסכים. ועדת המשפט הורכבה מ: השייח' מוחמד עבד אל-לטיף אל-פחם, תת-מזכיר אל-אזהר; השייח' עבד אל-מג'יד אל-לבאן, שייח' מהפקולטה של אוסול אל-דין; והשייח' מאמון אל-שינווי, שייח' מהפקולטה לשריעה. ועדת המשפט קבעה כי השייח' עבד אל-מוטאל יישלל מקידום למשך חמש שנים, וכי הוא יועבר מהוראה בפקולטה לשפה הערבית למחלקה הכללית בטנטה.
שייח' אל-סעידי סטה מקונצנזוס אל-אזהר בנושא הריגת הכופרים, באומרו: "איני יכול להסכים עם אותם אנשי אל-אזהר נוקשים, כי אביא על אל-אזהר את מה שהם מביאים עליו בנוקשותם". למרות התקפותיהם של שייח'י אל-אזהר, בראשות השייח' עיסא מנון, אל-סעידי נותר איתן בהדגשת חשיבות חופש הדת לכולם. עבד אל-מוטאל אל-סעידי האמין שעונש מוות על כופר צריך להינתן רק על כופר רצחני או כזה שמאלץ מוסלמים לנטוש את דתם. הלחימה כאן היא למען החופש. באשר לכופר שליו, אין לו עונש בעולם הזה, שכן חופש דת קשור לענישה גשמית. אם יש עונש גשמית על אמונה, אז אין חופש דת, ולהיפך. תמיכתו בכך הייתה הפסוק הקוראני הקדוש, "אין כפייה בדת".
סבי, השייח' עבדול מוטאל אל-סעידי, התמודד עם צרות רבות בגלל דעותיו הדתיות, ולכן הוא היה האדם המתאים ביותר שראיתי להקדיש לו את ספרי, "המכתבים המיוחלים".