על פי אבו אוממה, החדית' של הנביא: "הו אנשים! לא היה ניסיון על פני האדמה מאז שברא אללה את צאצאיו של אדם גדול יותר מניסיון האנטיכריסט. אללה יתברך לא שלח נביא אלא שהוא הזהיר את עמו מפני האנטיכריסט. אני אחרון הנביאים ואתם אחרוני העמים. הוא בהכרח יופיע ביניכם. אם יופיע בעודי ביניכם, אהיה עד לכל מוסלמי. אם יופיע אחריי, כל אחד מהם יהיה עד לעצמו. אללה הוא יורשי על פני כל מוסלמי. הוא יופיע מהפער שבין סוריה לעיראק ויפיץ שחיתות ימינה ושמאלה. הו עבדי אללה! הו אנשים! היו איתנים, כי אתאר אותו לכם באופן שאף נביא לפניי לא תיאר אותו... הוא יאמר: אני אדונכם, ולא תראו את אדונכם עד שתמותו. הוא בעל עין אחת, אך אדונכם אינו בעל עין אחת. בין עיניו כתוב: כופר. כל מאמין, בין יודע קרוא וכתוב ובין אנאלפבית, יקרא אותו."
בין ניסיונותיו נמצא גן עדן וגיהנום. הגיהנום שלו הוא גן עדן וגן עדן שלו הוא גיהנום. לכן, מי שסובל מגיהנום שלו צריך לבקש עזרה מאלוהים ולקרוא את הפסוקים הפותחים של סורת אל-כהף.
בין ניסיונותיו הוא יאמר לבדואים: "אמור לי, אם אקים לתחייה את אביך ואמך, האם תעיד שאני אדונך?" הוא יאמר: "כן". אז יופיעו אליו שני שדים בדמות אביו ואמו ויאמרו: "בני, לך אחריו, כי הוא אדונך". בין ניסיונותיו הוא ייתן כוח על נשמה אחת ויהרוג אותה, ינסר אותה לגזרים עד שתתפצל לשניים. אז יאמר: "הבט בעבדי הזה, כי אקים אותו לתחייה". אז יטען שיש לו אדון אחר מלבדי. אז אללה יקים אותו לתחייה והרשע יאמר לו: "מי אדונך?" הוא יאמר: "אדוני הוא אללה, ואתה אויבו של אללה. אתה האנטיכריסט. בשם אללה, מעולם לא הייתי קשוב אליך יותר מאשר היום".
בין ניסיונותיו הוא מצווה על השמים לרדת גשם, ומצווה על הארץ לצמוח, והיא צומחת.
בין ניסיונותיו הוא שיעבור ליד שבט ויקראו לו שקרן, ולא תישאר בהמה רועה אחת אלא שתאבד. בין ניסיונותיו הוא שיעבור ליד שבט ויאמינו לו, והוא יצווה את השמים להמטיר גשם, וירד גשם, והוא יצווה את הארץ להוציא צמחייה, והיא תוציא צמחייה, עד שפרותיהם ישובו באותו יום שמנות מאי פעם, גדולות יותר, עם צדדים מלאים יותר ועטינים פוריים יותר.
וכי לא יישאר דבר עלי אדמות אלא שהוא ידרוך עליה ויגבר עליה, מלבד מכה ומדינה. הוא לא יתקרב אליהם מכל מעבריהם אלא שהמלאכים יפגשו אותו בחרבות שלופות עד שירד אל ההר האדום שבקצה ביצת המלח. אז תרעד מדינה עם אנשיה שלוש פעמים, ולא יישאר בה צבוע, זכר או נקבה, אלא שיצא אליו. אז תגורש ממנה הזוהמה כשם שהמפוח מוציא את הטומאה מברזל. והיום ההוא ייקרא יום הגאולה. נאמר: היכן יהיו הערבים ביום ההוא? הוא אמר: הם יהיו מעטים ביום ההוא, והאימאם שלהם יהיה צדיק. בעוד האימאם שלהם התקדם להוביל אותם בתפילת השחר, ישוע בן מרים יירד עליהם עם שחר. כך האימאם הזה יחזור, הולך אחורה כדי שישוע יתקדם. ישוע ישים את ידו בין כתפיו ויאמר לו: התקדם והנהיג את התפילה, כי היא נקבעה עבורך. אז האימאם שלהם ינהיג אותם בתפילה. וכאשר יסיים, יאמר ישוע: פתחו את הדלת. אז הם יפתחו אותה, ומאחוריו יהיה האנטיכריסט עם שבעים אלף יהודים, כולם עם חרבות ומגנים מקושטים. כאשר האנטיכריסט יסתכל עליו, הוא יימס כמו שמלח נמס במים. והוא בורח, ומשיג אותו בשער המזרחי של לוד והורג אותו, ואלוהים מביס את היהודים. שום דבר שאלוהים יתברך ברא שיהודי יוכל להשתמש בו כדי להגן על עצמו לא נשאר, אלא שאלוהים גורם לדבר הזה לדבר: לא אבן, לא עץ, לא חומה, לא חיה מלבד העرکدה, כי זהו אחד העצים שלהם. היא לא מדברת אלא שהיא אומרת: הו עבד אלוהים מוסלמי, זה יהודי, אז בוא והרג אותו.
ישוע בן מרים יהיה שופט צודק ואימאם הוגן בעמי. הוא ישבור את הצלב, ישחוט את החזיר, יבטל את הג'זיה וינטוש את הצדקה. הוא לא יבקש לפגוע בכבשה או בגמל. שנאה ואיבה יוסרו, והארס של כל יצור ארסי יוסר, עד שיילוד יכניס את ידו לפיו של נחש והוא לא יפגע בו, ויילוד ייפגע על ידי אריה והוא לא יפגע בה. הזאב יהיה בין הכבשים כאילו היה כלבם, והארץ תתמלא שלום כשם שכלי מתמלא מים. המילה תהיה אחת, ואף אחד לא יעבוד מלבד אללה. מלחמה תניח את משאותיה, וממלכת קורייש תילקח. הארץ תהיה כמו פר כסף, המייצר את צמחייתו בתקופת אדם, עד שאנשים יתאספו לקטוף ענבים ולספק אותם. אנשים מתאספים לקטוף רימון והוא ישביע אותם. הפר יהיה שווה כסף רב, והסוס יהיה שווה דירהם. ולפני הופעתו של האנטיכריסט, יהיו שלוש שנים קשות בהן אנשים יסבלו ברעב חמור. אללה יצווה על השמיים בשנה הראשונה לעכב שליש מהגשם שלהם ולצוות על הארץ לעכב שליש מהצמחייה שלה. לאחר מכן, בשנה השנייה הוא יצווה על השמיים לעכב שני שלישים מהגשם שלהם ולצוות על הארץ לעכב שני שלישים מהצמחייה שלה. לאחר מכן, בשנה השלישית הוא יצווה על השמיים לעכב את כל הגשם שלהם, אך לא תיפול טיפה אחת. הוא מצווה על הארץ לעכב את כל הצמחייה שלה, כך שלא יצמח שום צמח ירוק, ולא יישאר יצור פרסה אלא יכסה, אלא מה שאללה ירצה. נאמר: "במה יחיו אנשים בזמן ההוא?" הוא אמר: "תחליל (האומר 'אין אלוהים מלבדי אללה'), תקביר (האומר 'אללה אכבר'), ותחמיד (הולל את אללה), וזה יספיק להם כמזון שדי להם."
"חדית' אותנטי" מסופר על ידי אבן מג'ה