רק חברים שמבינים בנושא החזיונות צריכים לקרוא את זה, אבל לא את השאר, כי אין צורך בלגלוג.
מבחינתי, ישנם זמנים שאני בטוח שהחזיונות שיש לי אמיתיים.
ולפעמים אני מרגיש שזו עבודת השטן.
בכל פעם שיש לי אמונה שהחזיונות האלה נכונים, החזיונות האלה מתרבים.
כשאני מכחיש את החזיונות האלה ואומר שהם מעשה ידיו של השטן, החזיונות האלה מפסיקים להגיע אליי.
עברתי את התקופות האלה יותר מפעם אחת במהלך השנים הקודמות.
האחרון היה לפני כחודש, ובמצב של ייאוש, שבו הרגשתי ששום חזיונות לא מתגשמים, אז אמרתי לעצמי שהחזיונות האלה הם מעשה השטן כדי להטעות אותי, אז כבר לא האמנתי בחזיונות האלה, למרות שחלק מהחזיונות שלי התגשמו לאחרונה. אבל בתקופה של ייאוש, היו לי חזיונות בכמה ימים רצופים שבהם שרתי "אלוהים גדול", אז שכנעתי את עצמי שהם מעשה השטן, וכפי שאתה אומר, דחיתי את הברכה ושכחתי אותה בכוונה ולא כתבתי אותה בפומבי, אז בעצם שכחתי אותה, ואחרי זה החזיונות הפסיקו להגיע אליי מאותו זמן, ועבר יותר מחודש מאז שהיו לי חזיונות, וגם אני עשיתי את אותו הדבר לפני מספר חודשים, אז החזיונות הפסיקו להגיע אליי במשך זמן רב.
האם עליי להתעלם מהחזיונות ולהכחיש אותם כדי שיפסיקו להגיע אליי, או שמא עליי להאמין שהם חזיונות אמיתיים כדי שיחזרו אליי?
אבל הבעיה עם האמונה שהחזיונות שאני רואה הם אמיתיים היא שאני חושש שבגללם אסטו ויום אחד אמצא את עצמי על ערש דווי מבלי שהחזיונות האלה יתגשמו. אז ארגיש שהשטן הטעה אותי.
במהלך השנים האחרונות, היו לי רגשות כאלה. לתקופה מסוימת, הייתי מכחיש את החזיונות, ואז הם היו מפסיקים להגיע אליי. לתקופה מסוימת, הייתי מאמין בחזיונות האלה, ואז הם היו חוזרים אליי לעתים קרובות. הייתי רואה חזיונות רבים שכללו נביאים ואירועים עתידיים.
אני נמצא כעת בשלב של התנגדות עצמית וצער על התקופה בה אני מכחיש את החזיונות שהגיעו אליי. אני משתוקק לראות את הנביא, יהי רצון שאלוהים יברך אותו ויעניק לו שלום, ואני מרגיש שהפסקת חזיונותיי הייתה תוצאה של הכחשת החזיונות הללו ודחיית הברכה שאלוהים העניק לי.
מה ההסבר למה שקורה לי? האם זה נורמלי? מה העצה?