ראיתי את רבנו מוחמד, עליו השלום, ומשמאלו את רבנו משה, עליו השלום, שוכב על הקרקע, מכוסה בשני תכריכים חומים נפרדים, לא קשורים, והם היו זה ליד זה. עם זאת, שמתי לב שרבונו משה, עליו השלום, היה גבוה בערך פי אחד וחצי מרבונו מוחמד, עליו השלום, למרות שרבונו משה, עליו השלום, כופף את ברכיו וברכיו היו נוטות לצד ימין, לעבר רבנו מוחמד, עליו השלום. הסצנה לקחה אותי לחדר מתחת לאדמה, שהיה הקבר בו יקברו אותי. עם זאת, הייתי מודע במהלך החזון שתחייתי לא הייתה ביום הדין, אלא בזמן הקרב הגדול. הוריתי להם להשאיר איתי נשק אוטומטי בקבר, אך בחזון לא הייתי מת, אלא ער בתכריכים וראיתי מה קורה סביבי. כשנכנסתי לקבר והייתי בתוך התכריכים, דיברתי עם שני הגברים שהכינו אותי בקבר לפני שעזבו אותי. אמרתי להם להשאיר את הנשק על הקרקע מעל ראשי ולהשאיר את הפנס לשמאלי כדי שכאשר אקום לתחייה בזמן הקרב הגדול, אוכל להדליק את הקבר ולמצוא את הרובה בקלות ולצאת מהקבר כדי להילחם. ואכן, הם השאירו את הרובה מאחורי ראשי עם שתי מחסניות מלאות תחמושת והשאירו את הפנס לשמאלי. שכבתי על גבי, מכוסה בתכריכים שאיני זוכר את צבעם ושלא היה קשור. הקבר היה חשוך מלבד מעט אור שנכנס מהדלת העליונה של הקבר. לא התעוררתי עד ששני הגברים עזבו את הקבר ולפני שסגרו עליי את הדלת. הדלת.