ראיתי שאני נוסע ברכב תובלה צבאי עם בערך חמישה חיילים. ברכב לא היה נהג, אבל הוא נסע קדימה. לידי ישב קצין שהכרתי. הוא היה אחד החברים שלי כשהייתי בצבא.
ואז לפתע חלף על פנינו רכב צבאי משוריין, עקף אותנו, ונעמד מול הרכב שלנו. הוא זרק עלינו חוט ברזל כדי לקשור אותו לרכב התובלה הקטן שלנו כדי לתפוס אותנו.
לא רציתי לקחת את החוט הזה, אבל פתאום חברי הקצין לקח את חוט הברזל וקשר אותו לרכב התובלה שבו נסענו, כך שהרכב שלנו נגרר על ידי הרכב המשוריין הצבאי ולא יכולתי יותר לברוח.
הכביש בו נסענו היה דו-נתיבי עד שהגענו לכביש חד-נתיבי ואז פרצה סופת חול שמנעה מהרכב המשוריין הצבאי להמשיך קדימה וגם מנעה מרכב התובלה שבו נסענו אני והחיילים להמשיך קדימה. סופת החול הזו הייתה לטובתי שכן מנעה מהרכב המשוריין להשלים את מעצרי, שכן הרכב המשוריין נעלם לאחר מכן ורכב התובלה שבו נסענו אני והחיילים שוחרר והחיילים שהיו איתי ברכב התחילו לשיר "אלוהים גדול" מספר פעמים וחזרתי איתם על כך בשמחה על חירותנו, מלבד חברי הקצין שישב לידי, כשהאשמתי אותו בסוף החזון ואמרתי לו שאתה מוסר אותי, אך הוא שתק.

פרשנות החזון בסרטון הזה