החזון היה לאחר שנעצרתי בכיכר תחריר והוכנסתי לבידוד בכלא המודיעין הצבאי. החזון הזה היה בתוך בידוד.

ראיתי את אדוננו יוסף עליו השלום, נשען על ברכיו במצב גרוע, עם בגדים מרופטים ושיער ארוך, רך ולא מעוצב, בחדר חשוך למחצה. משמאלו, מאחור, עמד קצין לבוש בגדי צבא מצריים ונושא את מקל ההליכה שלו. מימין לאדוננו יוסף עליו השלום, מאחור, עמד אזרח לבוש חליפה. ואז המראה הוביל אותי למקומו של אדוננו יוסף עליו השלום, והקצין שעמד מאחורי משמאל החל לאיים עליי בנפנוף במקל ההליכה מלמעלה למטה כאילו הוא עומד להכות אותי בראש, אך הוא לא הכה אותי למרות שנופף במקל ההליכה מספר פעמים. באשר לאיש השני שלבש חליפה שעמד מאחורי מימין, הוא צפה במה שהקצין עושה והסתפק בצפייה במה שקורה לי מבלי לעשות דבר.