החזון הראשון שלי היה שבו מוסטפא האהוב ביקר אותי
הייתי קרוב מאוד לאל יתברך בתיכון וייחלתי למות בגיל הזה כשלוח נקי וחף מחטאים. ראיתי את ישוע, עליו השלום, בחלומותיי מספר פעמים וייחלתי לראות את מוסטפא האהוב, מי ייתן ואלוהים יברך אותו ויתן לו שלום, והתפללתי רבות לאל יתברך שמוסטפא יבקר אותי בחלומותיי.
חיכיתי זמן רב לראות את מוסטפא האהוב, וכשאיבדתי תקווה בכך, הוא ביקר אותי, השבח לאל. הייתי בן 15 בערך, ולעולם לא אשכח את החזון הזה עד עכשיו.
בחזון הראשון ראיתי שאני הולך עם אבי ואחי בדרך שבה אנשים רצו בכיוון ההפוך. כששאלנו אותם מדוע הם רצים, הם אמרו לנו ששליח האל, יברך אותו האל ויתן לו שלום, הגיע למסגד הזה. אז אבי, אחי ואני הלכנו למסגד שם מצאנו את הנביא, יברך אותו האל ויתן לו שלום, יושב על הדוכן ואת חבריו לצידו, כולם לבושים בגלימות לבנות. מצאנו את האנשים יושבים החל מהחצי האחורי של המסגד והיה מקום ריק שבו איש לא ישב בינם לבין הנביא, יברך אותו האל ויתן לו שלום. אבי, אחי ואני ישבנו עם האנשים והתביישתי לשבת מלפנים. ואז הנביא סימן לי להתקדם ולשבת מלפנים. הסתכלתי ימינה ושמאלה, בתקווה שיש מישהו מלבדי שהנביא, יברך אותו האל ויתן לו שלום, סימן לו להתקרב. ואז הנביא, יברך אותו האל ויתן לו שלום, אישר זאת וסימן לי שוב. התקדמתי מעט וישבתי עם הראשון מבין אלה שישבו מולו. הנביא חזר על סימנו לי להתקדם עד שהייתי האדם הקרוב ביותר אליו. ואז שאר האנשים ישבו מאחורי. התחלתי להרהר בשליח, מי ייתן ואלוהים יברך אותו ויתן לו שלום, ובשאר חבריו. חזון זה הסתיים והתעוררתי ולא יכולתי לישון. שנייה של אושרי לראותו.